טרור
ש: האם הקב"ה מנסה לרמוז לנו משהו עם כל האסונות האלה?
ת: לנוכח כל אסון, יש לעשות תשובה, רמב"ם ריש הלכות תענית, גם אם זה דבר ששייך למנהגו של עולם, כגון בענייננו.
פיגועים ושמירת עיניים
ש: האם לנוכח הפיגועים אפשר להקל בשמירת עיניים ברחוב?
ת: אין קשר, יש רק לפקוח עין מפני מחבלים.
הלל ביום השואה
ש: האם מותר לי לומר הלל ביום השואה על זה שניצלו יהודים וזה היה בהחלט נס? הרי אפשר לראות טוב בכל רע! ואם לא, אז למה ביום העצמאות, שקמה מדינה שעקרה את הרוח מעם ישראל, רואים את הדברים הטובים ואומרים הלל?
ת: ד' ירחם עליך.
הליכה עם נשק
ש: האם יש ענין להסתובב עם נשק?
ת: כן. מי שהיה בצבא.
ש: וסכין?
ת: מי שעבר קורס לחימה בסכין.
ש: וגז מדמיע?
ת: כן.
ש: וקורס הגנה עצמית?
ת: כן.
שיטור בשבת
ש: אני עובד בשיטור עירוני בשבת. על פי רוב יש בעיות של מה בכך, אך לפעמים יש מקרים של פיקוח נפש, כגון תאונה או פח"ע. מותר לי לעבוד בשבת?
ת: מותר ומצוה. גם על פיקוח נפש רחוק.
בנפול אויבך אל תשמח
ש: האם הפסוק בנפול אויבך אל תשמח גם נכון לגבי המחבלים המרושעים?
ת: לא. עליהם נאמר באבוד רשעים רינה (משלי יא י). וכן בגמרא מגילה לגבי המן (מגילה טז א - מ"צ).
מצב עצוב במדינה
ש: מה לעשות במצב העצוב כרגע במדינה?
ת: להוסיף אמונה בד'.
פחד
ש: איך יוצאים מהפחד בתקופה זו?
ת: אמונה בד'.
כולי עלמא לא פליגי
ש: מי קובע, תלמידי חכמים או כל העולם?
ת: בעניני הלכה - תלמידי חכמים (כתב הג"ר יצחק אהרן גולדברגר, דיין ור"י לחסידי פאפא: "שמעתי בשם הגה"ק מרודזשין זצ"ל בעל התכלת, כששאלו אותו בויכוחו עם גדולי דורו על מה שחידש שיש לילך היום בציצית של תכלת, והקשו לו דהא חזינן דכל העולם כולו אין הולכין בתכלת, וקרא הנ"ל את משרת ביתו, ושאל ממנו מהו הדין, האם הלכה כר"ש בגרירה או לא, ולא ידע ולא הבין מה ששאל ממנו, ובזה השיב תשובה להשואלים הנ"ל, והוא דקשה לכאורה, דהא אמרינן בגמרא מסכת פסחים [כה, ב] דכולי עלמא מודו דהלכה כר"ש בגרירה, והרי אני רואה דלאו כולי עלמא יודעים דהלכה כר"ש, אלא כו"ע היינו תלמידי לכמים ורבנים וחובשי בית המדרש, ולא כל העולם כולו, ואין להביא ראיה ממנהג העולם. וכעת ראיתי מובא כן מהגאון הגר"י מקוטנא ז"ל שאמר להגה"ק מרודזשין ז"ל דאצלנו היהודים יש כלל אחר רבים להטות, ורוב העולם לא קבלו עליו את התכלת, ואין אני רוצה להיות יוצא מן הכלל. אז נגש אל החלון וראה איש שנושא איזה משא, ואמר שיואיל בטובו לומר באיזה דין נחלקו רבי יהודא עם ר' שמעון בחמץ בפסח, הנושא הנ"ל לא ידע מה רוצים ממנו, וע"ז אמר הרודזשינער זצ"ל להגה"ג מקוטנא, כבודו רואה דאף דבגמרא בפסחים אמרינן דכולי עלמא סברי שחמץ משש שעות ולמעלה אסור וכו', והנה זה האיש אינו יודע בכלל מה שאני אומר, אלא בעל כרחך צריך לומר דהגמרא איירי מיהודים כמוני וכמוך, וכמו כן הא דאמרה התורה אחרי רבים להטות אין כוונת התורה לרבים סתם, אלא לאנשים כמונו. - וכען עובדא זאת שמעתי על הגה"ק בעל הדבר חיים זצ"ל". פירוש על פרקי אבות 'אז יאמרו' עמ' נד - מ"צ).
קוצץ ירקות בשבת
ש: האם מותר להשתמש בקוצץ ירקות בשבת הנקרא סלייסר?
ת: אם אלו חתיכות קטנות, אסור מדין טוחן. ביה"ל. וגם אם אלו חתיכות גדולות, אסור מדין עובדין דחול. ועיין ספר שמירת שבת כהלכתה (ביה"ל שכא יב ד"ה המחתך. שמירת שבת כהלכתה פרק ו הערה יב - מ"צ).
ראה www.havabooks.co.il לקרוב ל5000 שו"ת סמס של הרב
ראה [הרב] אבינרפדיה לשיעורי הרב: http://shlomo-aviner.net/index
ובפייסבוק