ספרות השו"ת החדשה של פייסבוק ויוטיוב

ד"ר עליזה לביא קוראת לקחת את הטכנולוגיה צעד אחד קדימה, כדי לשמר את המסורת למען הדורות שקדמו לנו ולמען הדורות שיבואו אחרינו

חדשות כיפה ד"ר עליזה לביא 24/12/12 07:32 יא בטבת התשעג

ספרות השו"ת החדשה של פייסבוק ויוטיוב
יש עתיד, צילום: יש עתיד

חובבי חזנות יספרו לכם, שהם יכולים לשמוע ולפעמים אפילו לראות את גדולי החזנים שכבר מזמן הלכו לעולמם. היכן? ביו-טיוב, כמובן. קל וחומר שיש שם מאות ואלפי סרטים והקלטות של חזני דורנו בתפילות ובקונצרטים. ועוד לא אמרנו דבר על מאות ואלפי שיעורים תורניים המצויים באתר ההורדות הפופולארי ביותר בעולם.

זוהי רק דוגמא אחת לשימוש הנבון שעושה רבים וטובים בטכנולוגיה המודרנית. הרב עובדיה יוסף היה מן הראשונים בארץ, ואולי אפילו בעולם, להעביר שיעורים בשידור חי באמצעות לוויין. פרויקט השו"ת הממוחשב של אוניברסיטת בר-אילן כבר עבר שורה ארוכה של גרסאות ושדרוגים. מה שמלמד אותנו על כך שגיוס הטכנולוגיה לטובת הפצת ידע יהודי והנגשתו, הוא ממש לא דבר חדש. השימוש הזה נפוץ ביותר. השו"ת הסלולרי, עם כל הבעייתיות שיש בו, תופס מקום קבוע בכמה וכמה מעלוני השבת המופצים בבתי הכנסת. ארגון רבני צהר יצא ביוזמה עדכנית, ומאפשר למכור את החמץ בצורה וירטואלית באתר שלו. האתרים של חב"ד מוסרים מידע על זמנים הלכתיים בכל העולם. ועוד כהנה וכהנה; רק תגידו מה אתם רוצים - ומן הסתם תמצאו את זה און-ליין.

כעת יש לקחת את כל אלו עוד צעד קדימה. כעת יש לגייס את הטכנולוגיה כדי לשמר לדורות הבאים אוצרות העלולים לרדת לטמיון כאשר נושאיהם ילכו לעולמם. היכולת לאגור מידע ולהשתמש בו בצורה וירטואלית ודיגיטלית, חייבת לסייע לנו לשמר מסורות, מנהגים, סיפורים, תפילות, ניגונים. ומה שעוד יותר חשוב: היא חייבת לאפשר לכל אחד גישה לכל המידע הזה.

פה ושם יש התחלות. למשל: אתר "הזמנה לפיוט" אוסף מילים, לחנים וביצועים מרגשים של פיוטים וקטעי תפילה ממרחבי תפוצות ישראל. ככל שהגלויות השונות המתקבצות בארץ מתמזגות זו לתוך זו, כך גדלה החשיבות של שימור הפיוטים הייחודיים העתידים להיעלם לאיטם מן השימוש ומן הזיכרון. באתר בית התפוצות יש מאגרים רבים של צילום, גניאולוגיה, סרטים, מוסיקה יהודית, קהילות ותולדותיהן, פירושם של שמות משפחה יהודיים, אנשי שם ומושגים.

את האיסוף, השימור, המפתוח וההנגשה הללו חייבים להרחיב, כל עוד יש מי שיכול להעביר את המסורות והידע. בדומה למאמץ העצום שהושקע באיסוף עדויותיהם של ניצולי השואה, כך יש לרכז מאמצים ומשאבים בריכוז המנהגים, הניגונים, הסיפורים, ובוודאי את המתכונים והטיפים הקטנים. אנו נמצאים בנקודת זמן נדירה, בה עדיין חיים איתנו מי שבאו מן התפוצות השונות ונושאים איתם איש-איש את מטענו הייחודי, וכבר יש לנו את הטכנולוגיה לשמר את המטען הזה.

היקף הידע בו מדובר מחייב מאמץ לאומי מרוכז. אי-אפשר לנהל אותו בצורה מפוזרת ומקרית. זה צריך להיות פרויקט שתוביל המדינה, בשיתוף המוזיאונים ומכוני המחקר הגדולים ובגיוס של המתנ"סים, בתי הדיור המוגן וכל מי שיכול לסייע להגיע אל נושאי הידע. אפשר להפעיל בני נוער מתנדבים, בנות שירות לאומי וסטודנטים. אפשר לבצע את האיסוף כמחקר שטח אוניברסיטאי. אפשר לגייס מימון של רבים וטובים, אשר המסורת היהודית קרובה לליבם ואשר כבר תורמים למטרות אלו.

האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, הידע הוא כמעט אין-סופי. צריך להחליט ולצאת לדרך. יש לנו מסורת נפלאה, ארוכה ועמוקה. אנו חייבים לשמר אותה: למען הדורות שקדמו לנו ולמען הדורות שיבואו אחרינו.

הכותבת מתמודדת לכנסת ברשימת "יש עתיד".