מן המפורסמות הוא כי על-פי התפיסה החז"לית הקב"ה קובע עם מי יתחתן האדם, ובלשון חז"ל: "מה' אשה לאיש" (מו"ק יח, ע"ב), וכן "אין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה" (בראשית רבה סח, ג).
קביעה זו נשענת, בין היתר, על הפסוק מפרשתנו - האמור ביחס לזיווג יצחק ורבקה - "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר" (בראשית כד, נ).
מתי נקבע הזיווג?
כאמור, מוסכם על החכמים שזיווגו של אדם הוא מה'. ברם חלוקים הם בשאלה מתי נקבע הזיווג:
לדעתו של רב "ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני..." (סוטה ב, ע"א). לפי דעה זו הזיווג נקבע מראש בגזרה קדומה מאת ה'.
לעומת זאת, לדעת שמואל "בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני..." (מועד קטן, שם). לפי דעה זו זיווגו של האדם נבחן ונקבע בכל יום מחדש.
יוצא אפוא כי רב סובר שהזיווג נקבע עוד בטרם נולד האדם (ארבעים יום קודם יצירתו). ממילא, לשיטתו, הזיווג אינו תלוי במעשיו של האדם.
לעומתו סובר שמואל כי הזיווג נקבע בכל יום ויום - בהתאם למעשיו של האדם בהווה. ממילא, לשיטתו, לא ייתכן כי צדיק יישא רשעה או להיפך.
מדוע מלאכת הזיווג קשה כקריעת ים סוף?
מעניין לציין, כי על-פי הגמרא (סוטה, שם; ורש"י ד"ה 'לזווגם') רק לפי הדעה הסוברת שהזיווג נקבע בהתאם למעשי האדם, אזי מלאכת הזיווג קשה לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.
לאור זאת, עשויה להתעורר השאלה מדוע רק לפי דעה זו יש במלאכת הזיווג משום קושי לקב"ה, ועוד קודם לכן יש לשאול מה פשר ההשוואה לקריעת ים סוף.
ביחס לשני דברים בלבד נאמר, בספרות חז"ל, כי הם קשים כקריעת ים סוף: זיווג בין איש לאשה (כנ"ל) וסיפוק צרכי הפרנסה, וכדברי הגמרא: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח, ע"א).
הקושי בקריעת ים סוף נעוץ בכך שהקב"ה היה צריך להתערב בחוקי הטבע ולשנות סדרי בראשית.
דומה כי כל אימת שהקב"ה צריך להתערב בטבע - בין אם דרך נס גלוי כמו בקריעת ים סוף ובין אם דרך ניסים נסתרים ('בכל יום ויום') כמו בזיווג איש ואשה או בסיפוק פרנסה - אזי הדבר כביכול קשה לו. קל אפוא יותר לקב"ה לגזור פעם אחת - 'ארבעים יום קודם יציאת הוולד' - כי פלוני יינשא לפלונית מאשר לעשות התאמות בין בני זוג, 'בכל יום ויום', לנוכח מעשיהם בהווה.
מה עושה הקב"ה מאז בריאת העולם?
ידועה היא השאלה ששאלה המטרונה את ר' יוסי בן חלפתא, מה הקב"ה עושה מאז שברא את עולמו? והתשובה של ר' יוסי שהקב"ה "יושב ומזויג זיווגים: בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני" (ויקרא רבה ח, א).
בבסיס שאלת המטרונא ניצבת תפיסה הכופרת בהשגחת האל ובהתערבותו בהנהגת העולם. מנגד, בתשובת ר' יוסי - "יושב ומזויג זיווגים: בתו של פלוני לפלוני... ממונו של פלוני לפלוני" - מונחת התפיסה שה' מתערב בכל עת ודואג לצרכי האדם הן מבחינת הזיווג והן מבחינת הפרנסה.
עובדת היותו של ה' מתערב בחוקי הטבע רצויה מצד מאמיניו, אך קשה היא לפניו כקריעת ים סוף.