מעשר-עני הוא חלק מן התרומות והמעשרות שמחויב להפריש כל מי שבידו פירות וירקות, בין אם גדלו בגינתו ובין אם קנה אותם או קיבלם מאחרים והמוכר או הנותן לא הפרישו מהם תרו"מ לפני שהגיעו לידיו. במניין שש שנות עבודת האדמה שבכל מחזור של שנות שמיטה, בשנה השלישית והשישית יש להפריש מעשר-עני במקום מעשר שני. לאחר שמפרישים מהפירות או מהירקות את התרומה הגדולה, המעשר הראשון ותרומת המעשר, יש להפריש 9% מהפירות או מהירקות למעשר שני או למעשר-עני, בהתאם למניין שנות השמיטה, כאשר בשנות מעשר-עני יש לתת את הפירות והירקות בפועל לעני. כאשר בפועל מכל מיני סיבות ההפרשה ברובה נעשית על ידי קריאת-שם וציון מקום המעשר, כשאנו מסירים בפועל מהפירות רק את פירות התרומה גדולה ותרומת המעשר, היות והם יהיו אסורים באכילה בסוף אמירת נוסח ההפרשה.
בימנו, קיומה של מצוות נתינת המעשרות מסובך בהשוואה לתקופות קדומות, בין השאר לאור העובדה שרובנו איננו מגדלים בעצמנו את הפירות והירקות שאנו צורכים. מסיבה זו, הוקמה קרן 'בית האוצר' בשיתוף פעולה של מכון התורה והארץ וארגון 'מקימי'. קרן בית 'האוצר' מאפשרת לציבור הרחב לקיים את מצוות מעשר-העני כהלכתה על ידי הלוואת כסף לעני באמצעות גבאי צדקה, ובכך מקלה על קיומה של המצווה. המיזם הייחודי של מכון התורה והארץ, מסייע לארגון 'מקימי' להגדיל את סכומי הכסף העומדים לרשותו לצדקה, והארגון יעביר את כספי המעשר לעניים שהוא תומך בהם ומלווה אותם ליווי שוטף.
הרב אהוד אחיטוב ממכון התורה והארץ, מסביר לנו על אופי המיזם.
כיצד פועלת בעצם קרן 'בית האוצר' שהקמתם?
"כל גידולי ארץ ישראל - פירות, ירקות, תבואה וקטניות, והמוצרים העשויים מהם, כמו תבשילים, שימורים, ריבות ומיצים - כולם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. עם זאת, הדינים הנוגעים להפרשת תרומות ומעשרות הם מורכבים והצרכן הישראלי הממוצע עלול להתקשות בהבנתם ובקיומם הנכון. כדי לאפשר לכל אחד ואחד לקיים את מצות תרומות ומעשרות כהלכתה, הקים המכון התורני - מדעי מכון התורה והארץ את קרן 'בית האוצר' בעידודם של גדולי הדור. ב'בית האוצר' פועלים זה 21 שנה רבנים מומחים, המטפלים יום יום בפדיון כל סוגי התרומות והמעשרות של אלפי המנויים בקרן, באופן היוצא ידי כל הדעות. זוהי הקרן היחידה הנותנת בפועל את המעשר הראשון ללוויים ואת מעשר-העני לעניים, על פי הדרישות ההלכתיות המהודרות ביותר . ההנחיות ההלכתיות ב'בית האוצר' נעשות על פי הכרעותיו של הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת-גן ונשיא מכון התורה והארץ. רבני המכון, ובראשם הרב יהודה עמיחי שליט"א, עוסקים בביצוע הדינים, הלכה למעשה".
מה מונע מכל אחד מאתנו לבצע את מצוות מעשר-עני בעצמו? מדוע יש צורך בקרן?
"אם בשנים קדמוניות, שבהן כל אחד גידל פירות וירקות לצורך עצמו ולצורך בני ביתו, היה פשוט לקיים את המצווה, הרי שבימינו מסובך יותר לקיימה. מצד אחד, ישנם חקלאים המגדלים תוצרת רבה, ונתינת פירות המעשר עצמם באופן ישיר לנזקקים היא נטל וטורח בלתי מבוטל עבורם, ואף ללויים ולעניים אין צורך בכמות גדולה של פירות. מצד שני, יש בעלי גינות רבים שבחצרם עצים בודדים או מעט ירק ותבלינים, ונתינת עשירית מהם לעני אינה מעשית מבחינתם מבחינת הכמות המזערית של פירות המעשר שהם אמורים לתת. אולם לבעיית הנתינה קיים פתרון הלכתי שמקורו בתקנת חז"ל, והוא הוזכר במשנה גם בנוגע לנתינת מתנות כהונה. הפתרון הוא שכל אדם שיצטרך להפריש מעשר-עני במשך שנת המעשר, יוכל להלוות מראש בתחילת השנה סכום כסף מסוים לעניים באמצעות גבאי צדקה ולהתחייב לתת את כל פירות מעשר-עני, לאותם עניים בהם מטפל גבאי הצדקה. במצב זה, כאשר יפריש האדם תרומות ומעשרות במשך השנה, העני יזכה בפירות והירקות של מעשר-העני. אלא שבמקום להעביר את הפירות עצמם לידי העני, הוא ישאיר את הפירות ברשותו, ויקזז את שווים הכספי מהסכום שהלווה לעני. בכך 'יתרת ההלוואה' שהלווה בעל הפירות לעני תרד, והפירות יהפכו לרכושו הבלעדי של המפריש. כך יקבל העני את המגיע לו, והמפריש יוכל להשתמש בפירות ובירקות כפי שהוא משתמש בשאר הפירות והירקות, בלא כל הבדל ביניהם".
במה שונה התרומה הרגילה המועברת לארגון 'מקימי' מהתרומה לקרן 'בית האוצר'?
"אדם שתורם ישירות כסף ל'מקימי' מקיים מצוות צדקה אך לא מקיים מצוות נתינת של פירות המעשר-עני לכתחילה. מצוות נתינת מעשר-עני מתקיימת רק כאשר העני זוכה בפירות המעשר באחד מדרכי הקניין ההלכתיים, והדרך הנוחה והישימה ביותר לכך נעשית על ידינו בקניין של "מכירי עניים", שנעשית על ידי התחייבות בכתב ונתינת הלוואה מראש, כפי שהורו לנו הגר"מ אליהו והגר"א שפירא זכר צדיקים לברכה. לפיכך, רק כסף שמועבר ל'מקימי' באמצעות קרן 'בית האוצר' ייחשב ככסף של מעשר-עני".
מדוע לעשות מנוי ולא פעולה חד פעמית?
"לא ניתן לתת מעשר-עני באופן חד-פעמי כי הנתינה צריכה להתבצע אחר כל הפרשה. אדם שעושה הלוואה מראש, ומתחייב לתת את המעשר-עני דרך 'בית האוצר', יוצר מצב שבכל הפרשה העניים זוכים בפירות המעשר וכך הוא מקיים מצווה זו בכל הפרשה. אלא שבמקום להעביר את הפירות לעניים באופן פיזי, שווים מתקזז מההלוואה שהוא נתן".
האם 80 שקלים מספיקים לתרומה לכל השנה? מה לגבי אלה מאתנו שקונים יותר פירות וירקות?
"כאמור, התחשיב אינו כולל את כל הפירות והירקות שאדם קונה בשוק, אלא את פירות הטבל שאמורים להיות בסביבתו. הסכום של 80 ₪ כולל בתוכו גם תחשיב לנתינת מעשר-ראשון ללוי, כאשר על פי הערכה לאדם ממוצע אין יותר מאשר פירות טבל ודאי בשווי 400 ₪ בתחשיב שנתי. יש אנשים המחמירים גם לתת מעשר עני מפירות שוק בתחשיב ריאלי, במקרה כזה הם אכן צריכים לתת יותר מההערכה הנ"ל".
לאור העובדה שבימנו קיימות רשתות מזון שמפרישות תרומות ומעשרות, האם קיום מצוות מעשר עני רלוונטי לרוכשים באותן הרשתות או שהם יוצאים ידי חובה מפעולות הרשת?
"במידה ואדם קונה רק ברשתות כאלו ואינו מגדל בעצמו פירות וירקות או מקבלם משכנים, הרי שמעיקר הדין הוא לא צריך להפריש תרו"מ. אולם אותם אנשים הקונים בחנות מפוקחת חלקם מגדלים בגינתם פירות וירקות או שמקבלים אותם מידידים או שכנים שמגדלים אותם בגינה, פירות אלו נחשבים טבל, וחובת הפרשת תרומות ומעשרות קיימת באופן ודאי, וצריך גם לתת מהם גם מעשר-עני, ולפיכך גם עליהם חלה חובה נתינת מעשר-עני".