לפני שבוע לערך זכיתי ביחד עם אשתי גיתית לחוות את אחד המאורעות המכשפים ביותר שיכולים להציע לנו החיים: רגע לידתה של בתנו תכלת-לאה.
כחלק מהמחשבות שלי באותם רגעים, חשבתי גם אלו רגעים הייתי לוקח איתי מהשנה שעברה בשביל לנסות ולהצמיח מהם שנה טובה וגדולה יותר.
בנקאים מבינים בכסף, גנרלים במלחמות, קשישים מבינים בניסיונות ותינוקות כך נראה, מבינים הכי טוב בשנים חדשות.
עם ריח משכר של חדש, עטופה מהניילון (זה מגיע עם תעודת אחריות?) ואינסטינקטים בריאים היישר מהמפעל של הקב"ה, החלטתי לקחת את התיק שלי ולהירשם לבית הספר של התינוקות, שם קבלתי שלושה שיעורים לחיים מהתנהגותם של התינוקות שלימדו אותי מה שהספקתי לשכוח עם השנים.
שיעור ראשון: תינוקות לא שומרים דברים בבטן
הפסקתי לספור את כל הימים שנשרפו לי בשנה האחרונה בגלל רעלים, שליליות, כעס, קנאה, נקמה, חשדנות ופגיעות שצברתי מכל מיני אנשים:
'ככה הם עשו לי?' חשבתי בלב. 'סבבה, אני כבר אראה להם'. אילו רק הייתי פותח את זה מולם ושומע מאיזה מקום ההתנהגות שלהם הגיע, הייתי חוסך לי ולהם המון זמן שהתעכל לי על עגמת נפש.
בהתחלה האוויר אולי מריח לא טוב, אבל מה אני אגיד לכם? כל תינוק ופעוט יגיד לכם שאין תחושה משחררת וכיפית כמו לפתוח את היום עם חיתול נקיא.
שיעור שני: תינוקות הולכים עם האמת שלהם עד הסוף בלי להתחשב בסביבה
בהתחלה הסתכלתי עליה כמו יצורה מהמאדים. היא נראתה לי בשנות העשרים שלה ופשוט דילגה לנו מול העיניים, ילדותי ואינפנטילי כמו שזה נשמע. אוקי גברת, מה נסגר עם השריטה שלך? אח"כ הבנתי שלא היא היצורה אלא אני. היא פשוט מרגישה שיעשה לה יותר טוב לדלג כמו ילדה קטנה באמצע הרחוב? אז היא מדלגת. זה אני המזויף שחי את החיים שלו לפי האישורים של הסביבה. כמה חלומות גנזתי בשנה האחרונה בגלל פחד הלא נעים לי מהסביבה? שאני אגיד שלא בא לי טוב לשון הרע? הם יצחקו עליי!
כשילדים קטנים מרגישים שהם צריכים לפרוק ולשחרר וזה יעשה להם טוב, אז הם עושים את ומצידם כל העולם ואשתו יכולים לחפש. כמה זה מעניין אותם מה חושבים עליהם? פשוט תראו איך הם ישנים אח"כ ותבינו לבד.
שיעור שלישי: תינוקות לא יודעים מה זה לוותר. הם מתישים את אבא שלהם עד שהוא מסכים. תינוקות גם יודעים לברוח אל אבא שלהם מתי שהוא כועס
כמה פעמים רציתי לבקש מהקב"ה כל מיני בקשות אבל הרגשתי לא נעים. איך אני עם כל הג'יפה והבוץ שלי אבקש עכשיו על חיים ובריאות, קדושה והתעלות? איך הוא בכלל יסתכל עליי? כשתינוק ממש רוצה משהו, אז הוא פשוט יבקש ויבקש עד שהוא יקבל. הבכי שלו מאוד ברור. המסר מועבר היטב. אם רק הייתי יכול לבכות ככה כלפי אבאל'ה שבשמיים כמו שתינוק בוכה לאבא שלו. שמתי לב גם שילדים קטנים רצים לאבא שלהם רגע אחרי שהוא נזף בהם.
ממך אליך אברח. זו אחת מהתכונות המדהימות ביותר שיש. יש כעס ויש רחמים ומצד האמת הכעס והרחמים מגיעים מאותו המקום. ילדים קטנים יודעים את זה ומתנהגים לפי זה. נראה לי שהגיע הזמן שגם אני אדע.
שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. אם טובה למה מתוקה? כי כל מה שהקב"ה עושה, הכול לטובה. מתוקה, שנזכה גם להרגיש את מתיקות הדבש של השנה.
המאמר יתפרסם בעלון “השבת“ של ”צהר“. לתגובות: avinoam811@gmail.com. הכותב הינו מנהל מחלקת הדרכה של 'מקום בלב', תנועת הנוער של ה-OU בישראל