דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב אשי: מאי דכתיב (בראשית כא') "ויגדל הילד ויגמל"?! עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק.
לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל.
אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו.
אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי.
אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי.
אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן,
אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר (תהלים קטז') : " כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
תהלים פרק קלא':
(א) שיר המעלות לדוד ידוד לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני:
(ב) אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי:
(ג) יחל ישראל אל ידוד מעתה ועד עולם:
מצודת ציון:
כגמול - ענינו תינוק הנעתק מקרוב משדי האם כמו ויגדל הילד ויגמל (שם /בראשית/ כא) .
מפי רבי נחמן:
דבר זה שמעתי מפי זקני, הבעל שם טוב:
מעשה שהיה אחד מנגן בכלי זמר יפה מאוד במתיקות ועריבות גדולה, ואותם שהיו שומעים זה לא יכלו להתאפק מגודל המתיקות והתענוג, עד שהיו רוקדים כמעט עד לתקרה מחמת גודל התענוג והנעימות.
ובכל מי שהיה קרוב יותר והיה מקרב עצמו לשמוע הכלי זמר היה לו ביותר תענוג והיה רוקד עד מאוד.
ובתוך כך בא אחד חרש שאינו שומע כלל הקול של כלי זמר הערב, רק ראה שאנשים רוקדים עד מאוד, והיו בעיניו כמשתגעים ואמר בלבו כי לשמחה מה זה עושה ומה שראה נראה לו חסר טעם וענין.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד ב
אמר רבי שמעון חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד. מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים. אמר רב יוסף: מאי קרא? - (דכתיב) (דברי הימים א' כ"ז) ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל - זה יועץ, וכן הוא אומר (שמואל ב' ט"ז) ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים;
יחזקאל פרק א
ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק: והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק:
רש"י יחזקאל פרק א
(יד) רצוא ושוב כמראה הבזק - פירשו רבותינו רצוא ושוב כלהבת הכבשן שיוצאה תמיד מפי הכבשן וממהרות לחזור וליכנס כך כשמוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטויה למעלה מהן כמו שמפורש בענין נרתעות מפני השכינה שלמעלה מן הרקיע וממהרות להשיב את ראשן:
תהלים פרק עז