ש: רבים שואלים, למה רבנים לא אוסרים עישון? הרי הוא מסוכן!
ת: זה פשוט לא נכון. כמובן לפני מאות שנים הרופאים לא ידעו שזה מזיק, אפילו חשבו שזה מוסיף בריאות, אז כמובן רבנים לא אסרו. אך כאשר לפני מאה שנה התחילו להופיע מחקרים רפואיים על סכנת העישון, כבר אז החפץ חיים אסר את הדבר. ועתה רבנים רבים גדולים אסרו את הדבר (שו"ת ציץ אליעזר יז כא. הגרב"צ אבא שאול באור לציון - חכמה ומוסר רכא. הגרשז"א בשולחן שלמה ערכי רפואה ב רכב. הגרי"ש אלישיב בשו"ת וישמע משה א תלו. הגר"ח קניבסקי בשאלת רב א צב. הגראי"ל שטיינמן ביתד נאמן והמודיע י"ב אדר א תש"ס. שו"ת תשובות והנהגות ד קטו. הגר"נ קרליץ במכתב בריש ספר חיים ללא עישון. הגר"א ווייס בשיעורו לפ' כי תצא תשס"ז). ומה שהג"ר משה פיינשטיין התיר לעשן זה כאשר הרופאים אמרו שאין סיכון (וכן אמר בנו הג"ר דוד פיינשטיין: "פשוט דלפי האגרות משה [חו"מ ב עו] אסור לסמוך על שומר פתאים ד' בכהאי גוונא, דמוכח שם דעת אביו ז"ל להקל בזה אינו אלא לפי האומדנא של אותו זמן כמו שכתב שרובא דרובא מהמעשנים לא מסתכנים בזה ו'רק מיעוט קטן' מסוכנים להחלות". קובץ לתורה והוראה תשע"ב עמ' סז).
ש: מאיזה דין הם אוסרים? איפה זה כתוב בתורה?
ת: יש אסרו מדין ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. ראה ברמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש, שנאסרו דברים הרבה פחות מסוכנים, כגון לשים מטבע בפה פן נידבק במחלה, או לשתות מים ישירות מן הנהר שמא נבלע עלוקה. אבל אין זה ברור. כי שם מדובר בסכנה מיידית, אמנם נמוכה, אך מיידית. לעומת זאת סיגריה אחת אינה הורגת אלא ההצטברות, ההרגל, כלומר זו מידה רעה.
ש: אז אין זה איסור מן התורה?
ת: ודאי אסור. הרמב"ם כותב בהלכות דעות פרק ד שכל הנהגה בניגוד לבריאות היא הפוכה מדרכי ד', ובפרק א הוא כותב שמידות טובות הן מצוה מן התורה של והלכת בדרכיו.
ש: אבל בפועל מתים אנשים?!
ת: בודאי. בארץ מתים כל שנה 8600 מעישון ישיר ועוד 1000 מעישון סביל ,כלומר שאיפת עשן מאדם אחר שמעשן. אם כן, בשנה אחת, מתים מעישון יותר יהודים מאשר ממלחמות וטרור במשך חמישים שנים אחרונות. על פני כדור הארץ כולו מתים כל שנה חמשה מיליון. או בחשבון אחר, בממוצע, עישון מקצר חיי אדם ב 13.8 שנה.
ש: נורא! ומיתה מעישון סביל עוד יותר נוראה, כי אדם מת בגלל עבירה של הזולת!
ת: לכן במקומות ציבוריים אסור לעשן, אבל יש מקומות לא ציבוריים כגון מקום עבודה או משפחה. זה גם נקרא עישון פסיבי או עישון כפוי. הבעל מעשן ואשתו מתה, ד' ירחם. גם ישיבה אינה מקום ציבורי. רבנו הרב צבי יהודה תלה בישיבת מרכז הרב פתק האוסר לעשן, ואכן בישיבה הפסיקו לעשן (דברי רבנו: "אל כל אחינו ורעינו בבית המדרש ובספריה. הבקשה והדרישה המרובה והנמרצת, בעצם ימי קודש הסליחות והתשובות האלה, בחוסן שלמותם שבבין אדם למקום ושבבין אדם לחבירו, בהחלט להיגמל ולהימנע מהרגל של העישון והמיצוץ של חתיכות העשבים של הטבק בתוך הפה והשפתיים, המקודשות באושרינו לעמל תפארתה של תורה ולדבקות חברותיותה.
אשרי אשר יזדרז ויתגבר לעשות זאת, להגביר תוקף שקידתה של תורה וטהרתה, וריבוי נחת רוח לחברים וחוסן שקידתם ונעימותם. תלמידי חכמים שבארץ ישראל נקראים נועם שמנעימים זה לזה בהלכות ובהליכות, נועם בדרכים ושלום בנתיבות, ומתוך כך ריבוי ההתחזקות וההצלחה ההדדית לאוקמי גירסא ולאברויי בהופעת סייעתא דמן שמייא לקידוש ה' ולזכות הרבים.
נאמנכם באהבה רבה ואהבת עולם, צבי יהודה הכהן קוק").
ש: גם הרב שך אסר את הדבר. והאם יש מקור לכך שאסור לאדם לעשן אם זה מפריע לזולת? הרי אדם הוא חופשי, ומי שזה מפריע לו, שיתרחק!
ת: בודאי אסור. זה דין הרחקת נזיקין בבבא בתרא כג א. אם לאדם יש עסק המדיף עשן שמפריע לשכנים, הם רשאים לדרוש ממנו שיפסיק.
ש: האם גם נרגילה זה מסוכן? זה נראה נחמד...
ת: זו הבעיה. הוא עוד יותר מסוכן. כל אמצעי העישון הם שלוחי מלאך המות: סיגריה, סיגר, נרגילה, מקטרת ועוד.אגב, יש תשובה קצרה של הג"ר משה פיינשטיין שאוסר סמים למיניהם בגלל שלוש סיבות: פגיעה גופנית, פגיעה נפשית, התמכרות (שו"ת אגרות משה ו לה עמ' רסח - מ"צ). ופעם נכנס יהודי שומר תורה ומצוות לתוך בית-המדרש לדבר עם הגר"מ פיינשטיין והתחיל לספר על אודות בנו השוהה בבית האסורים כי נתפס ע"י הממשלה על סחר בסמים, ורצה האב שהגרמ"פ יכתוב מכתב להמליץ עליו לפני השופט שירחם עליו. פנה אליו הגרמ"פ ואמר בתקיפות: "בנך עושה אנשים חולים ומזיק להם, תן לו לשבת בבית האסורים"! ואף שהאב השתדל שוב ושוב, לא רצה הגרמ"פ בשום פנים ואופן לחתום על מכתב שכזה, והוסיף שמעשיו הם נגד חוקי המדינה, ואינם הפקר (רשומי אהרן כב).
ש: אז אם חבר מבקש לקנות לו סיגריות, מותר?
ת: אסור! לפני עוור ועוד נימוקים.
ש: ואם זה אביו?
ת: מותר... אמנם הגרח"ד הלוי אסר (שו"ת עשה לך רב ו נח). אך יש נימוקים רבים להתיר משום כיבוד אב. כמובן יש לשכנע את אביו לחדול, ואפילו לדבר איתו קשות, כמובן דרך כבוד, כמו בגמרא קידושין על מי שכופה אביו לעבוד ברחיים כדי לחסוך ממנו גיוס על ידי גויים (קידושין לא א-ב).
ש: אז כיצד מסבירים שיש פרסום לסיגריות, גם בעיתונים דתים? ולפני פסח שיש להם הכשר לפסח?!
ת: איני יודע אם יש בעיתונים דתיים. על כל פנים ודאי אסור. זו הסתה לאדם להסתכן.
ש: אבל כתוב על הקופסה שזה מסוכן, אז זו לא אחריות המפרסם והמוכר...
ת: טענת הבל... אדרבה צריך להוציא מיליונים על פרסום נגד. פעם בקליפורניה הוציאו 800 מיליון דולר על פרסום נגד עישון, וכבר בשנה הראשונה בלבד הצילו עשרות אלפי נפשות, וגם חסכו בטיפולים רפואיים 8 מילארד דולר. למשל,היה פרסום קאובוי "איש מרלבורו" שאומר לסוס שלו: אבדתי כח גברא... עושים לי כימותרפיה...
ש: עישון גורם סרטן?
ת: כן. סרטן הפה, סרטן שפתיים, סרטן קיבה, סרטן השלפוחית, סרטן הדם ועוד מחלות. עישון הוא הגורם הראשי למות על ידי מחלות קשות שניתן למנוע.
ש: אפשר להיגמל מעישון?
ת: ודאי. הכי טוב לא להתחיל. לא לעשן את הסיגריה הראשונה. אבל אם התחילו, ודאי אפשר להפסיק. הרבה מאוד אנשים הפסיקו והם מאוד מאושרים.
ש: להפסיק בבת אחת או בהדרגה?
ת: כל אחד כעניינו. זה טוב וזה טוב. כמובן עדיף בבת אחת והרבה מצליחים.
ש: והאדם לא משתגע?
ת: כמה ימים קשה לו. אך לא ממש, אלא קצת קשה לו. כשמונה ימים, ואחר כך נעים לו. החשק הולך ויורד ומרגישים טוב. כמובן יש לעמוד על המשמר, לפתח חטאת רובץ, לפעמים די להריח סיגריה של הזולת, וכל החשק שוב עולה.
ש: יש שיטה שזה לא יקרה?
ת: לא. יש לעמוד על המשמר ולא להירדם בשמירה. גם לחשוב שכלית על נזקי העישון הנוראים.
ש: יש אמצעי עזר שלא יהיה קשה?
ת: כן. יש אמיתיים ויש מזוייפים שסוחטים לשוא כסף רב מהציבור. יש תרופות מאושרות על ידי הDFA, שממעטות חשק העישון כגון זייבן. יש גם מדבקת ניקוטין שמזרימה ניקוטין ישירות לדם...
ש: אז מה מרוויחים?! זה שוב ניקוטין?!
ת: כן. אך זה זמני. גאולה קמעא קמעא. שיטה זו עוזרת ל70%-50% של האנשים. יש גם סדנאות טובות. אפשר גם להתארגן קבוצתית באופן עצמאי לחדול עישון, ככל קבוצה של עזרה עצמית.
ש: סיגריה אלקטרונית כתחליף?
ת: אין מחקרים שמוכיחים שזה מועיל, ויש מוכיחים שזה מזיק.
ש: שיטות אלטרנטיבית?
ת: הבל. אנרגיות, הילות, קריסטלים, הומאופטיה, אקופונקטורה - אין שום הוכחה שכל אלה מועילים במאומה.
ש: ובסיכום?
ת: תפסיק לעשן! מציל ממות. חוסך כסף. ריח טוב בפה. הרגשה נפלאה. חסכון ביטול תורה. ויתקיים בנו: וכל הרשעה כעשן תכלה.