אין לי אלא לפתוח בפניכם את הקלקול אשר אחזני בעת הגעתי אל הישיבה התיכונית. עודי נער קטון, הנהיגני אבי בסוף התפילה לגשת אל ההיכל ולשפוך שיחי לפני ה' בכל לשון. כך אחרי התפילה ניגש אני אל ההיכל ופותח שיחה חרישית מול הקב"ה. והנה היום, כבר לא ילד, נער בכיתה ח' לערך, אחר התפילה עולה אל ההיכל בישיבה התיכונית ופורש את שיחתי. אחד מן הר"מים שראה שאני עולה בקביעות שאל אותי למעשיי והסברתי על דרך הרגש, והוא על דרך השכל ענני "וכי לא התפללת שחרית? ומה עשית בעמידה?". אט אט הבנתי שמעשה זה פגום עד אשר נמחק ממני אורח חיים זה.
אילו אותו רב היה קשוב או מודע לתרבות הספרדית בטוחני שלא היה פוגם במעשי. וכבר כתב רבי נחמן מברסלב בליקוטי מהר"ן (צז):
עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁעַל תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַסְּדוּרוֹת מִכְּבָר כְּבָר יוֹדְעִין מֵהֶם כָּל הַמְחַבְּלִים וְהַמְקַטְרְגִים ... אֲבָל כְּשֶׁהוֹלְכִין בְּנָתִיב וְדֶרֶך חָדָשׁ, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע עֲדַיִן שָׁם אֵינָם יוֹדְעִים לֶאֱרב שָׁם כְּלָל כְּמוֹ כֵן לָעִנְיָן הַנַּ"ל כִּי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּדַבֵּר הָאָדָם עַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא דֶּרֶך חָדָשׁ וּתְפִלָּה חֲדָשָׁה שֶׁהָאָדָם אוֹמְרָהּ מִלִּבּוֹ מֵחָדָשׁ עַל כֵּן אֵין הַמְקַטְרְגִים מְצוּיִים כָּל כָּך לֶאֱרב .."
כמעט בכל בית כנסת ספרדי תוכלו לראות לא מעט אנשים הניגשים אל ההיכל בסוף התפילה ושופכים שיחתם לפני בורא עולם.
מנגינת התפילה
בני קהילות ספרד נמצאים בעולם הישיבות הדתי לאומי ונחשפים לעולם חד צדדי בסיומם בישיבה או בעזבם את מקום משכנם. בבואם לקהילות בהן נולדו, הם איבדו מצלמם הספרדי, עולמם שונה, שיח שפתם אחר ואפילו בעלייתם לתורה מתנגנת מנגינתם האשכנזית "ברכו את ה' המבורך". הקהילה כבר אינה מחוברת אל אותו בחור ישיבה היוצא מחלציהם.
בהרבה ישיבות היום כבר תמצאו מנינים ספרדים, או תוכלו לשמוע את שירי שבת גם מן הצד המזרחי, אך עדיין מכמני התפילה השלטת היא הרוח האשכנזית הקלאסית, מעטים מן הישיבות המשלבות את נוסחי התפילה או מאפשרות ריקוד עדין ומרגש.
אולם תפילה היא אינה רק מנגינה, תפילה היא ביטוי לתנועת נפש האדם, אינה דומה תנועתה של התפילה במכמניה הייחודים של בני קהילת ספרד לבין תפילת בני קהילת אשכנז.
תפילה במניין הספרדי דורשת נחת רוח וסבלנות ומין תנועת נפש של מי שאינו רגיל בה נעשית עליו כטורח, לדוגמא: תפילת מנחה, במניין הספרדי היא חלק מסדר היום שלך, אתה מגיע לתפילה- פותח בפתח אליהו, קרבנות, עד אשר אתה מגיע ל"אשרי יושבי ביתך" עוברת רבע שעה, החזן מטעים כל מילה ומילה... בקיצור חצי שעה של תפילה מיושבת, במניין האשכנזי אם הגעת באיחור של חמש דקות כנראה אתה כבר בעלינו לשבח.
ומה על הפיוטים או תקופת הבקשות, אין מושג כזה בעולם הישיבות. והמעיין בהם במילים ובנטיעות אשר נטעו, נפשו יוצאת אליהן, ומי נחשף לבקשות אלו?!
לא מעט נפגש אני בישיבות או במקומות ששרים פיוטים אך לצערי הם הופכים למין לצון וכל אחד מרשה לעצמו כמין זלזול במנגינה או בתוספת מילים ...לא ראיתי זאת במנגינה בה שרים "יה ריבון " ועוד רבות אחרות.
עולם הרוח הספרדי
אך כל אלה הן כאין וכאפס למחיר הרב שמשלם התלמיד הספרדי וגם האשכנזי על עולם רוחני
עולם התוכן שאליו נחשפתי בישיבה התיכונית וההסדר רחב עד מאוד. מן המהר"ל, שפת אמת, חסידות הרב קוק, הרב סלובצ'ייק, רש"ר הירש ועוד רבים מאוד, אך עולם התוכן הספרדי קולו לא נשמע. עולמו לא היה ידוע לי ואני לתומי בזמנו חשבתי שאכן באמת אין. עד היום בו נחשפתי לעולם המרתק כאוצר חבוי מן העין ונדרשו ממני שנים של תיקון בכדי לחשוף קמעא קמעא ולגלות את העולם ההלכתי, המחשבתי, המוסרי והחברתי.
הרבנים בישיבות אינן מודעים לעולם רוחני ותרבותי החבוי בעולם הספר הספרדי מהדור האחרון או לפניו, תפיסת עולמם ההגותי של חכמי ספרד בדורות האחרונים פרושה בתוך ספרי שאלות ותשובות רבים, בספרי דרשותיהם ועוד. רק לעיין בדבריו של הרב אליהו בן אמוזג או להיכנס אל עולם ההגותי של הבן איש חי בדרשותיו על פרשת השבוע ופרקי אבות (חסדי אבות וברכת אבות) או בתשובותיו בספרו שו"ת רב פעלים. להתחבר מחדש לעולם יצירה מרתק וחדשנות בפסיקה מעולמו של הרב יוסף משאש או לקרוא בשקיקה את דבריו של בן ציון מאיר עוזיאל. ועל הרב יהודה ליאון אשכנזי שמעתם ?! זאת רשימה קצרה עד מאוד מתוך עולם עצום ורחב הגיונות ומחשבות, אולם הם חתומים ואינם מדוברים בעולם הישיבות.
אתם מוזמנים לעשות מחקר קטן נא ציינו שמות רבנים שאתם מכירים ב100 שנה האחרונות או 50 שנה האחרונות. חוץ מן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לא תמצאו כמעט כלום.
עולם הציוני ומדינת ישראל
מנהיגי הציונות הדתית חטאו אשר התעלמו מדבריהם של הרבנים הספרדיים בעניין "ראשית צמיחת גאולתנו", רב הציטוטים הם מחכמי אשכנז מן הציונות הדתית, מעולם לא נתקלתי בדבריהם של חכמי המערב, למעט בעשור האחרון, רבים מגדולי חכמי הדור הספרדיים נתנו את דעתם ביחסם החיובי ולמדינת ישראל ומן הדוגמא המפורסמת, וכך כתב רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה, בספרו "אוצר המכתבים" "עוד שאלת על יום העצמאות, שיש אומרים בו תחנון וסליחות וכו', ועל כך אשיב: אין לך לסכסך דעתך בעניינים אלו, אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה ..." זה ציטוט קטן אבל עולם גדול נחשף כאן, טיפה בים מן עולם רחב של פוסקי הדור הספרדיים המתייחסים למדינת ישראל בערגה ובחיבה. ואם הנהגנו לעשות מחקר, אתם מוזמנים לברר את השאלה הבא האם הם אתם יכולים לצטט או לספר על פוסקים ספרדים המתייחסים למדינת ישראל ? נסו את הדמויות הבאות: הרב שלום משאש, הרב משה מלכה, הרב משה כלפון הכהן, הרב עובדיה יוסף ועוד רבים .
בחלל בו חינכו רבני הישיבות הציוניות את הציבור הספרדי הם נחשפו אך ורק לעולם האשכנזי, הציונות הדתית איבדה את הציבור הספרדי השורשי והמסורתי, תלמיד החזר מן הישיבה איבד את צלמו הספרדי, הוא צריך להיות חשוף גם לעולם האשכנזי אך ודאי גם לעולם הספרדי כי טובים השנים מן האחד, הוא אינו יכול לחזור לצור מחצבתו אל קהילתו השורשית הוא מרגיש נטע זר בקהילה. בחלל הזה ש"ס נכנסה לבתי הכנסיות ובתי המדרשות וחינכה לתפיסת עולם המנוגדת לתרבות הרוחנית והשורשית הספרדית והחזירה עטרה אחרת ליושנה היא הצליחה להשפיע במקום בו זנחנו. ראשי הישיבה לא הצליחו להכשיר תלמידים אשר יכלו לחזור אל הקהילה ממנה באו ולהנהיג את צאן מרעיתם.
המרחב הציבורי הספרדי והאשכנזי זקוק גם למחנכים ורבני קהילה אשר הגותם המחשבתית והספרדית רחבה, ונושאים בכליהם את מכמני השפה הספרדית והתרבות השורשית, הוא אשר יהין בלבו לחשוף את מרחבי הרוח הספרדית על כל גווניה מן המגרב לבבל דרך ירושלים .
הכותב הוא מנכ"ל מכון עזריאלי להעצמה חינוכית