הפרוטוקלים הישנים של הרבנות הראשית נחשפים

מועצת הרבנות הראשית לא החלה לעסוק בגיור, הכותל המערבי או השבת רק בעשור האחרון. פרויקט מיוחד של 'כיפה'שמציג את הפרוטוקלים הישנים של מועצת הרבנות הראשית מראה שההלכה לא השתנתה. הפוליטיקאים אולי כן. כתבה ראשונה בסדרה- מילה אחת שהייתה חסירה בחוק ולא נתנה לרבנים מנוח

חדשות כיפה משה מאירסדורף 10/07/16 19:28 ד בתמוז התשעו

הפרוטוקלים הישנים של הרבנות הראשית נחשפים

מאז נחקק חוק השבות, החוק הבולט ביותר המהווה את עובדת היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי, רבו הפרשנויות על החוק ומהותו. אחד המקרים שהסעירו את העולם התורני והפוליטי בסוף שנות השבעים היה רב סרן בחיל הים ושמו בנימין שליט.

שליט, יליד חיפה, נשא במהלך לימודיו בחו"ל, את אן גדס, בת למשפחה לא יהודיה, נכדתו של סר פטריק גדס, שתכנן תוכניות עיר לתל אביב וירושלים. השניים התגוררו בישראל ונולדו להם שני ילדים. בשנת 1968 ביקש שליט לרשום את ילדיו כחסרי דת אבל בעלי לאום יהודי. פקידי משרד הפנים סירבו לעשות זאת ולכן עתר שליט לבג"ץ נגד שר הפנים. רעייתו הצהירה על עצמה שהיא חסרת דת, דבר שהיה נהוג במשפחתה מזה זמן רב.

שליט נימק את עתירתו בכך שהוא מתכוון לחיות בארץ עם משפחתו ולחנך את ילדיו כיהודים. בנימוקים להכרה בילדים כבני הלאום היהודי הובא גם פועלו של הסב, פטריק גדס, שהביא לתיאורה של אן בידי העותר כ"בת לאב סקוטי, ממשפחה ציונית ותיקה".

בג"ץ קיבל את העתירה ברוב של חמישה שופטים לעומת ארבעה ובפסק דין המשתרע על-פני 132 עמודים קבע שעל משרד הפנים לרשום את הילדים כיהודים. הנימוק לפסיקה היה שאין לתת פרשנות דתית למושג "יהודי" בסעיף הלאום בחוק שהוא במהותו חילוני. מי שמצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת יירשם כיהודי (בתנאי שההצהרה נאמרה בתום לב).

בעקבות פסיקת בג"ץ שעוררה סערה בקרב הציבור היהודי בישראל, הוכנס בשנת 1970 התיקון לחוק השבות, הנותן לראשונה הגדרה אזרחית-חוקית (המבוססת על ההלכה היהודית, אך בהבדלים משמעותיים) למושג מי הוא יהודי: "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או נתגייר ואינו בן דת אחרת".

הנוסח הזה אומנם נתקבל אך דעתה של מועצת הרבנות הראשית באותם ימים לא הייתה נוחה בלשון המעטה. בישיבה שנערכה בכ"ט באייר תש"ל בעקבות ההשמטה של המילה "כהלכה" (ניסיון שלא צלח בכל הניסיונות גם שנים אחר כך, להוסיף מילה זו לנוסח החוק) דנו חברי מועצת הרבנות הראשית במהלכים הפוליטיים וההלכתיים שניתן לעשות. האם מותר להורות לחברי ממשלה לפרוש, עד כמה רחוק לאיים והאם כדאי לרשום זאת בפרוטוקול. משתתף מיוחד שהגיע לדווח על פעולתו בנושא הרב משה צבי נריה, סיפר על תגובתו של הנשיא שז"ר ראש הממשלה גולדה מאיר לעניין.

הרבנים הראשיים באותה שנה היו הרב האשכנזי, הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל והראשון לציון, הרב הראשי הספרדי יצחק ניסים זצ"ל. עוד השתתפו במועצה: הרב כתריאל פישל טכורש, חבר באצ"ל וממייסדי ה'מזרחי', הרב שלמה יוסף זוין שהיה היו"ר הראשון של ועד רבני חב"ד בארץ הקודש", רבה של ירושלים הרב אליהו פרדס, רבה של תל אביב ומחבר הקיצוש"ע הרב חיים דוד הלוי, הרב שאול ישראלי דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב והרב אליעזר גולדשמיט דיין בבית הדין הגדול ומקורב לחזו"א.

ישיבת מועצת הרבנות ובית הדין הגדול מימין לשמאל: הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר וולדינברג, הרב יצחק ניסים, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב עובדיה הדאיה (צילום: הרבנות הראשית)

לקראת 'כנס ציון וירושלים' שיתקיים בשבוע הבא בנושא ההתמודדות עם השפעת הרפורמה על מדינת ישראל, חשפו במרכז ליב"ה את הפרוטוקולים נדירים של הרבנות הראשית שמובאים לציבור לראשונה. במרכז ליב"ה מבקשים להראות לציבור כי ברוב הנושאים כבר התקבלו החלטות על ידי גדולי ישראל זצ"ל בדור הקודם אשר נאבקו וקבעו גדרים בנושאים אלו.

הורידו את האפליקציה