דרושים גיבורים.
יום קשה עבר עלינו קהילת קודש קרית ארבע חברון בפרט ועל כל עם ישראל בכלל. מהבוקר עם היוודע הרצח המתועב של הקדושה הלל יפה הי"ד הלב מתמלא בכאב על החיים שנגדעו, בתחושות קשות על כבודם של ישראל שמושפל. הרהורים רבים ממלאים את ראשי. אני מרגיש צורך לפנות אליכם תושבי יהודה ושומרון בפרט וכל אוהבי ארץ ישראל במכתב גלוי, מתוך אהבה גדולה והערכה על מסירות הנפש שלכם למען ישוב הארץ.
בימים כתיקונם נשטפים אנו בשאון החיים ואיננו מתפנים לשאול ולברר את שליחותינו ועל כן עלולים אנו לאבד את דרכנו. לפני למעלה ממאתיים שנה החלו יהודים מכל הגלויות לעלות במסירות נפש אדירה לארץ ישראל. לאחר מכן החלה לפעול התנועה הציונית וזרם העלייה וההתיישבות בארץ ישראל גבר, וב"ה בסייעתא דשמיא אדירה קמה מדינת ישראל והפכה למעצמה.
לאחר מכן זכינו לעלות ולהתיישב בלב הארץ ביהודה ושומרון להקים ישובים נפלאים, קהילות קדושות. ההתיישבות קמה מתוך תחושת שליחות ובמסירות נפש אדירה. אך נראה שיחד עם התבססות ההתיישבות איבדנו מעט מתחושת השליחות ומסירות הנפש. זהו דבר טבעי שלאחר פריצת הדרך, בזמן שב"ה כבר מאות אלפי תושבים נמצאים בכל מרחבי יהודה ושומרון. ישנה תחושה של איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
אך ההתמודדות שלנו עם הטרור הערבי הנתעב לא מאפשרת לנו לנוח על זרי הדפנה. בתקופות קודמות בזמן שהיינו מתמודדים עם טרור היתה תחושת שותפות גדולה. ישובים שספגו טרור זכו לחיבוק חם ועליה גדולה וביקורים של כל אוהבי ארץ ישראל. ובכלל ציבור אוהבי הארץ הזו היה יוצא מכליו למחות על החרפה ומגביר את הנוכחות היהודית בצירים ובמרחבים.
לצערנו הרב בשנה האחרונה כאשר כל עם ישראל בכלל וקרית ארבע חברון בפרט מתמודדים עם הטרור. במקום להוסיף כוח ולהביא עוד ועוד מבקרים לחברון ולמערת המכפלה אנו מוצאים לעיתים את מערת המכפלה שוממה וריקה. אני כותב את הדברים לא מפני שיש בי כוח לכתוב אלא מפני שאין בי כוח לשתוק. היכן נעלמה מסירות הנפש? להיכן אבדה הערבות ההדדית? בכל מקום בו אנו מאמינים שיהודים צריכים לשבת, כל אוהבי הארץ הזו צריכים להיות יחד איתם.
זמנים אלו הם הזדמנות לשוב ולברר את החזון לשמו עלינו להר. בפרשה הקודמת קראנו על חטא המרגלים שמאסו בארץ חמדה. משה רבנו מדריך את המרגלים מה עליהם לברר ולבדוק ובין השאר הוא מצווה אותם לראות את הערים בארץ ישראל "הבמחנים אם במבצרים" ורש"י מפרש שסימן הוא לגבורתם של יושבי הארץ אם יושבים הם בערים בצורות סימן שחלשים הם. ואם יושבים הם בערים פרוזות סימן שחזקים הם וסומכים על גבורתם.
בכדי להתיישב בארץ ישראל זקוקים לגבורה גדולה. ויהושוע וכלב בדבריהם לכל ישראל מגלים לנו מהיכן שואבים את הגבורה לעלות אל הארץ הזו וכך הם אמרו: "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו... אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צילם מעליהם וה' אתנו אל תיראום". אם מלאי אמונה אנו בקב"ה בכך שהוא חפץ בנו וחפץ בקשר שלנו לארץ ישראל, נתמלא בכוח של גבורה ואמונה מול כל רשעי הגויים שסר צילם ואין ההשגחה האלוקית חלה עליהם כלל.
עלינו להר הטוב הזה מתוך אומנה גדולה בקב"ה החפץ בנו ורוצה בחזרת עם ישראל לארץ ישראל כהבטחתו ע"י נביאיו. ועכשיו יותר מתמיד דרושים לנו אנשי אמונה מלאים בגבורה. בכל מקום בו בוחנים הרשעים את אחיזתנו עלינו להגביר את עוצמת האחיזה בו על יד ריבוי היהודים המתהלכים שם. עלינו להניף להנהגת המדינה ולכל עם ישראל את דגל האמונה והגבורה. להרים על נס את אהבתינו לארץ הזו לרגבי אדמתה. ומעיר האבות כאז כן עתה תצא בעז"ה רוחו של כלב הקורא ללא היסוס ובאמונה גדולה "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"
הכותב הוא ראש ישיבת 'ניר' קרית ארבע- חברון
 |
|
(צילום: באדיבות המצלם)
|