צביה שובתת רעב. כבר 16 שנים שבעלה יושב בכלא בגין סרבנותו לתת גט כפי שפסק בית הדין הרבני, ושום דבר לא הועיל. כעת שכנעו אותה גורמים בעלי אג'נדה פוליטית ברורה, כי עליה להפגין ולשבות רעב למען קידום הצעת חוק שתקבע סוף סוף באופן הכי חוקי שיש כי... על כל דייני בתי הדין הרבניים באשר הם לקבל את פסיקתו של הרב ריסקין הממליץ להפקיע קידושין של סרבני גט.
לקרוא ולא להאמין!
ועכשיו, עם יד על הלב, האם מישהו באמת חושב ברצינות שהצעת חוק הזויה זו, במידה ותתקבל, תועיל במשהו לצביה המסכנה?! הרי ברור לחלוטין כי ביום שבו יעלה בידי חברות הכנסת ממפלגות העבודה ויש עתיד להכתיב חלילה את עבודתה של הרבנות – יהיה זה יומה האחרון של הרבנות הראשית במתכונתה הסטטוטורית.
וכל זאת מבלי להתייחס לעצם הבעיתיות ההלכתית של הצעת הרב ריסקין, אשר אינה עומדת בשום מבחן הלכתי רציני, ולא לחינם נדרשים תומכיה לעזרתן של ח"כיות מבתי מדרשם של יאיר לפיד ומפלגת העבודה.
במקום הצעות פופוליסטיות והזויות שנועדו לגרוף הון פוליטי על חשבונה של צביה המסכנה, ברצוני להציע הצעה רצינית, ויתכן שגם מעשית, תוך כדי קריאה מכאן למחוקקנו הדתיים והחרדיים לבוחנה בתשומת לב - הצעת חוק עינויים מבוקרים לסרבני גט.
ההלכה היהודית קובעת כי מרגע שבו נפסק ע"י בית הדין שיש לכפות את הבעל לתת גט, כל אמצעי הכפייה הגופניים אפשריים ולגיטמיים. "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" – כלומר מכות בשוט עד שלא יוכל לסבול יותר, ותצא מפיו הקריאה "רוצה אני". ברור שבמציאות השלטונית הנוכחית, אין זה ישים להציע יישום שכזה. אך האם עינויים מבוקרים, סטייל "עינויי פרשת דומא" השנויים במחלוקת, ובצדק כאשר מדובר בצרכים חקירתיים גרידא, אינם אפשריים ואף נדרשים במקרים כמו בעלה של צביה ?!
האם לא ניתן, מבחינה משפטית, להגדיר סרבן גט שכזה כפצצה מתקתקת ?!
לתשומת לב מחוקקנו הנאמנים.
הכותב הוא חבר בית הדין שערי משפט בירושלים ומחבר שו"ת בריתי שלום