דף לימוד להורים וילדים: על צרה וביטחון

הרב ד"ר אורי נויבירט בדף לימוד במדרשי חז"ל בנוגע התנהלות מול צרה וביטחון

חדשות כיפה הרב ד"ר אורי נויבירט 24/12/15 17:01 יב בטבת התשעו

דף לימוד להורים וילדים: על צרה וביטחון
Shutterstock, צילום: Shutterstock

מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, אמר: מובטח אני שאין זה בתוך ביתי. ועליו הכתוב אומר: "מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'" (תהלים קיב, ז).
אמר רבא: בכל דרך שאתה דורש את הפסוק הזה, מראשו לסופו - נדרש, מסופו לראשו - נדרש. מראשו לסופו נדרש - "משמועה רעה לא יירא" מה טעם? - "נכון לבו בטח בה'".
מסופו לראשו נדרש - "נכון לבו בטח בה'" - "משמועה רעה לא יירא".
(מסכת ברכות ס, ע"א; מתורגם).

שאלות

(א) מה שמע הלל כשהלך בדרך? ומה הייתה תגובתו?

(ב) על-פי המסופר באגדה, באיזו מידה ניחן הלל?

(ג) מה אומר רבא ביחס לפסוק מתהלים: ""מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'"?

(ד) כיצד מסביר רבא את דרשת הפסוק מראשיתו לסופו?

(ה) כיצד מסביר רבא את דרשת הפסוק מסופו לראשיתו?

תשובות

(א) כאשר הלל הלך בדרך הוא שמע צעקה של אדם, מחמת צרה שבאה עליו. בתגובה לקול הצעקה אמר הלל שהוא בטוח שהצרה לא אירעה בתוך ביתו, כלומר שאף אחד מבני ביתו לא נפגע.

(ב) הלל ניחן במידת הביטחון, שכן הוא בטח בה' - באופן מוחלט - שלא ימיט אסון על בני ביתו.

(ג) רבא אומר שניתן לדרוש את הפסוק מתהלים בשני אופנים: מהחלק הפותח ("מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא") לחלק המסיים ("נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'"), או בדיוק הפוך - מהחלק המסיים לחלק הפותח.

(ד) הדרשה של הפסוק מראשיתו לסופו (כפי שהוא כתוב) מלמדת, כי לא יארע דבר רע ("משמועה רעה לא יירא") לאדם אשר בוטח בה' ("נכון לבו בטוח בה'"). כלומר שהביטחון בה' מגן על האדם מפני שמועות רעות וצרות.

(ה) הדרשה של הפסוק מסופו לראשיתו מלמדת, כי אם האדם בוטח בה' ("נכון לבו בטוח בה'") - אין הוא פוחד משמועות רעות ("משמועה רעה לא יירא"), ואף אם הן יתאמתו שכן הכול לטובה.

בדרך זו מסביר הרב קוק (עין איה ברכות ב עמ' 324) את דרשת הפסוק מתהלים מסופו לראשיתו: "אין לו לאדם להתיירא משום דבר גם הדברים שנראים שהם רעים בעיניו, כי הלא לא יעשה [=יקרה] דבר אם ה' לא צִוה. על כן משום שנכון לבו בטוח בה', שאפילו אם יאונה חלילה דבר הנראה רע אינו רע באמת, על כן משמועה רעה לא יירא".

נקודה למחשבה

מן המעשה שמסופר בתלמוד הבבלי עולה כי ביטחונו של הלל בה' הגן עליו ועל בני ביתו מפני בואה של צרה כלשהי, וכדברי הפסוק: "משמועה רעה לא יירא" - אין הוא מפחד משמועה רעה, משום "נכון לבו בטוח בה'" - שכן הוא בוטח בה'.

כדאי לציין, כי במאמר של פרופ' דוד פלוסר ופרופ' שמואל ספראי, הנקרא: "הלל הזקן וביטחונו בה'" (יהדות בית שני חכמיה וספרותה, עמ' 199-198), הם מביאים את דברי הלל אשר מופיעים בתלמוד הירושלמי (ברכות ט, ג, יד ע"ב):

"הלל הזקן היה אומר: 'משמועה רעה לא יירא, נכון לבו בטוח בה'' (תהלים קיב, ז) - בטוח בה', משמועה רעה לא יירא".

לאור דברי הלל המובאים בירושלמי, כותבים המחברים כי "רצונו של הלל לומר שמי שבטוח בה', משמועה רעה לא יירא, מפני שביטחונו משחרר אותו מכל פחד מפני הבאות, ואין חירותו זו תלויה בכך אם השמועות הרעות יתאמתו או לאו".

על-פי הדברים הללו יש לומר, כי אי-הדאגה של הלל מפני בואה של צרה, לא נבעה מהתפיסה לפיה אין לו סיבה לחשוש, שכן בכוחו של ביטחונו בה' להגן עליו מכל דבר רע (כעולה מהמעשה בבבלי); אלא מתפיסה אמונית עמוקה לפיה אין לו כל סיבה לדאוג, אף אם יארע דבר רע, היות שהוא בוטח בה' שהכול לטובה (כעולה מדבריו בירושלמי).

לצורך המחשת ההבדל בין התפיסה שעולה מן המעשה בתלמוד הבבלי (להלן התפיסה הראשונה) לבין זו שעולה מדברי הלל בירושלמי (להלן התפיסה השנייה) נביא את הדוגמא הבאה: נניח כי הצרה או השמועה הרעה היא פיטורין מעבודה, אזי לפי התפיסה הראשונה אם האדם בוטח בה' - מובטח לו שלא ישמע ממעסיקו שמועה רעה (בדבר פיטוריו מהעבודה), ולכן אין לו סיבה לדאגה.

לעומת זאת, לפי התפיסה השנייה בהחלט ייתכן כי האדם יפוטר מעבודתו, אך בכל זאת אין הוא צריך לדאוג- שכן הוא בוטח בה' שהכול לטובה, וממילא ייתכן כי יהיה לו אף טוב יותר במקום עבודה אחר או במקצוע אחר וכדומה.

דבריו של רבא על כך שהפסוק מתהלים יכול להידרש מראשיתו לסופו (כנלמד מסיפור המעשה על הלל) ומסופו לראשיתו (כנלמד מדברי הלל בירושלמי) נותנים מקום לשתי התפיסות שהוצגו כאן.

העשרה

רבי יהודה הנשיא שאל את ר' אמי: מהו שכתוב: "בִּטְחוּ בה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו, ד)? אמר לו: "כל התולה בטחונו בהקב"ה - הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא" (כלומר שמי ששם את מבטחו בה' - ה' יגן עליו תמיד, בשני העולמות). (מנחות כט, ע"ב; מתורגם).

להערות והארות: orinoy1@gmail.com

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן