דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על עצות לחיים

הרב ד"ר אורי נויבירט בדף לימוד במדרשי חז"ל - על עצות החיים

חדשות כיפה הרב ד"ר אורי נויבירט 29/11/15 15:39 יז בכסלו התשעו

דף לימוד במדרשי חז"ל להורים וילדים: על עצות לחיים
Shutterstock, צילום: Shutterstock

כשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: רבינו, למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם... וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא. וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו לבקרו... אמרו לו: רבינו, ברכנו! אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? אמר להם: ולואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם. (ברכות כח, ע"ב)

שאלות

(א) מהי התכונה ההפוכה לזהירות בכבוד החבר?
(ב) לשם מה צריך האדם לדעת לפני מי הוא עומד בעת שניגש להתפלל?
(ג) מהי העצה שמשיא רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו?
(ד) כיצד מגיבים התלמידים לעצה זו? מה עונה להם ריב"ז?

תשובות


(א) התכונה ההפוכה לזהירות בכבוד החבר היא זלזול בחבר. הרי"ף מציין שלא יחשוב אדם שהוא גדול מחברו, "כי זה הדבר מביא את האדם לזלזל בחברו". (הרי"ף, בתוך עין יעקב, שם).
(ב) המתפלל צריך לדעת (או לזכור) שהוא עומד ומתפלל לפני ה' (כלומר שה' נמצא מולו), כדי שלא ינהג בקלות בראש (בזלזול) בתפילה, וכן שיצליח להתכוון בה כראוי. ברוח זו מפרש רש"י (שם): "דעו לפני מי וכו' - כדי שתתפללו ביראה ובכוונה".
(ג) העצה שמשיא ריב"ז לתלמידיו היא שיפחדו מהקב"ה כמו שהם מפחדים מבני אדם (כגון: ממוריהם, ממנהליהם, ממעסיקיהם וכיו"ב).
(ד) תלמידיו שואלים אותו "עד כאן?", כלומר: האם זה מה שאתה מאחל לנו, או במילים אחרות, האם אין לך עצה משמעותית יותר עבורנו. ריב"ז עונה להם: "ולואי", כלומר: הלוואי שתצליחו ליישם את עצתי, שכן פעמים רבות אדם עובר עבירה בסתר מפאת החשש שמא יראו אותו בני אדם, והרי הקב"ה רואה אותו! ממילא, כך מסביר לתלמידיו, אם תפחדו מה' באותו מידה שבה אתם מפחדים מבני אדם - תימנעו מעשיית עבירות רבות ותהיו אנשים צדיקים ומוסריים יותר.

נקודה למחשבה


בברייתא הנ"ל מובאות שתי עצות של ר' אליעזר בן הורקנוס. העצה הראשונה נוגעת ליחסים שבין אדם לחברו: "הזהרו בכבוד חבריכם". העצה האחרת נוגעת ליחסים שבין אדם למקום: "וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים". האם יש חוט מקשר בין שתי העצות הללו?
דומה כי שתי העצות תכליתן למנוע זלזול באדם אחר או בקב"ה.

בנוגע לעצה הראשונה, אדם שנזהר בכבוד חברו הינו אדם שאינו מזלזל בחברו, ובכלל זה אינו מתכבד בקלונו (כלומר אינו שמח אם חברו נכשל), אינו מכנה אותו בשמות ואינו מביישו (בנוגע לחומרת העבירה והעונש של "המתכבד בקלון חבירו", "המלבין פני חבירו ברבים", "והמכנה שם רע לחבירו" ראו: בבא מציעא נח, ע"ב; בראשית רבה פרשת בראשית א, ה).

בנוגע לתפילה, תודעתו של המתפלל שהוא עומד לפני ה' תגרום לו שלא ינהג בקלות ראש (בזלזול) בתפילה, אלא הוא ייגש להתפלל מתוך כובד ראש (כלומר מתוך רצינות ויחס של כבוד למעמד), כפי שנדרשים לעשות: "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (משנה ברכות ה, א).

העשרה

בעניין העצה היזהרו בכבוד חבריכם:

"רבי אליעזר אומר: יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (מסכת אבות ב, י; יש לשים לב שזהו אותו רבי אליעזר בעל המאמר: "הזהרו בכבוד חבריכם").
"שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב, ע"ב).

בעניין העצה דעו לפני מי אתם עומדים:

המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, שנאמר 'שויתי ה' לנגדי תמיד'" (סנהדרין כב, ע"א).
מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו. לאחר שסיים תפלתו אמר לו [השר]: ...כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי?... אמר לו [החסיד]: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום, היית מחזיר לו? אמר לו [השר]: לאו. ואם היית מחזיר לו, מה היו עושים לך? אמר לו [השר]: היו חותכים את ראשי בסייף. אמר לו [החסיד]: והלא דברים קל וחומר, ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר - כך, אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים - על אחת כמה וכמה! (ברכות לב).
בסיפור זה החסיד שומע את דרישת השלום של השר ובוחר במודע שלא להשיב, היות שמבחינתו הוא נמצא בדיאלוג אחר - חשוב יותר. החסיד התפלל אפוא מתוך תודעה מוחלטת שהוא עומד ומדבר עם המלך (בה"א הידיעה).

בעניין העצה שיהיה מורא שמים כמורא בשר ודם:

כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה, שנאמר: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיהו סו)" (חגיגה טז, ע"א). מפרש רש"י: כאלו דוחק רגלי השכינה - אומר בלבו: אין השכינה כאן, וכתיב והארץ הדום רגלי" (כלומר שה' נמצא בכל מקום, בשמים ובארץ, ורואה גם את מעשי האדם שנעשים בסתר).

להערות והארות: orinoy1@gmail.com

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן