'אור לגויים'. זהו הייעוד הסופי של עם ישראל. זהו האתגר הגדול, חזון אחרית המילניום. אבל מה זה אומר בכלל? מה אנחנו אמורים לעשות עם האידיאל הזה? איך מתקדמים לכיוון הגשמת הסיסמא הזו, שמרחפת מעלינו כבר אלפי שנים? הרי בואו נשים את האמת על השולחן. אנחנו לא סובלים מעודף אהדה במרחבי הגלובוס. אם נהיה כנים עם עצמנו, נכון להיום הסטיגמה של הישראלים בעולם מתחרה רק בפופולאריות של החרדים ב-ynet.
אז איך בעל בית מלון תורכי, שאיבד את הטובות שבמגבות שלו בעקבות ביקור של כמה צברים עם עודף נימוס, אמור להיות מושפע מאורה המוסרי של מדינת ישראל? איך אירופאי ממוצע, ששומע על מדינתנו החביבה רק כשנער פלסטיני 'חף מפשע' נהרג מכוחות 'הכיבוש' הישראלים, אמור למצוא פתרון לחידת החיים בעצם הקטנה שתקועה למוסלמים שבמזרח התיכון באמצע הגרון?
המדע בכלל, והטכנולוגיה בפרט, קידמו את העולם ללא היכר. כבר קשה לדמיין איך חיו אבותינו ואבות אבותינו ללא חשמל, ללא תחבורה דוממת, ללא אייפון. אין ספק שרמת החיים גדלה משמעותית בשנים האחרונות. אך נדמה שככל שהעולם מתפתח והקשיים הסביבתיים קטנו, האושר האישי נמצא בירידה, התא המשפחתי מתפורר, והאלימות לגווניה השונים מעוררת לפעמים חשק עז לחזור לפשטות ולתמימות מחממת הלב של פעם.
נראה לי, שבדיוק כאן נכנסת התורה. כאשר מבחינה חומרית העולם המודרני שבר שיאים חלומיים, זה הזמן להזכיר לאנושות שהחומר הוא רק מצע לרוח. זה הזמן להפיץ את הבשורה של התורה. מותר לאכול טוב, מותר לבלות בכיף, אבל לא לשכוח שזה לא העיקר. שיש משהו מעבר. יש משמעות לחיים. יש סיבה לקיום. יש תורה. העולם מורכב יותר משוארמה. מופשט יותר מבילוי בפאב תל אביבי סוער. החידוש הגדול של התורה הוא, שאושרו של האדם תלוי הרבה יותר בעושר הרוחני שלו, מאשר בעושר הגשמי שלו. הרבה יותר באיכות היחסים הבינאישיים שלו, מאשר במספר האפסים בחשבון הבנק שלו. שדוקא מי שמעניק מעצמו יותר, שמוותר על החופש והפרטיות שלו למען ערכים נעלים יותר, למען האחר, הוא בסופו של יום יותר מאושר ושמח בחלקו, מכל מי שמשוכנע שככל שהוא ידאג לעצמו יותר יהיה לו טוב יותר.
אולי, זוהי גם הדרך להיות מגדלור עולמי. אם ניישם את חזונו של הרב קוק להקים כאן מדינה יהודית. מדינה משוכללת, מודרנית, מפותחת, עמק הסיליקון של המזרח התיכון, שמתנהלת על פי כל חוקי התורה וערכיה. שזוכרת שהחומר הוא חשוב, אך הרוח חשובה ממנו. שהצליחה להבין שהאדם מרוכב מגוף ומנשמה, ואושרו תלוי ביכולתו לספק את שניהם. אם נבצע את המשימה הזו, ונגיע לאיזון המושלם בין הקודש לבין החול, צורת החיים הכל כך אמיתית הזו תקרין, מן הסתם, החוצה. קשה שלא להתרשם ממדינה משגשגת שמעמידה את הרוח במרכז. ממעצמה כלכלית וצבאית שמתכופפת כולה בפני בורא העולם. שמכירה בכך שסוד הצלחתה הגדולה טמון בעבודתה את אלוקיה. שבולט לעין שהרוחניות המפותחת שלה, הופכת את האזרחים שבה לטובים יותר, ערכיים יותר, מאושרים יותר. גויים ברחבי העולם יאמרו גם אנחנו רוצים. למדו נא אותנו את סודה של האנושות.
ובלשונו של נביא הנחמה: ''והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".