שאלה: יש טוענים שהמחלוקת על עלייה להר הבית גוררת שנאה. מה לעשות?
תשובה: נכון. בין הקבוצות השונות שעולות יש שנאה, אך עלינו לאהוב את כולן. יש להבדיל בין חילוקי דעות לבין חילוקי לבבות. איננו מסכימים איתן ואיננו לומדים מהן, אבל אנו אוהבים אותן.
אגב, הביטוי מחלוקת אינו מתאים כי מחלוקת היא בין שווים ובין דומים, שווים במניין ושווים בחכמה. והרי בנדון שלנו, מספר הנכנסים להר הבית הם אלפית מעם ישראל, ובוודאי לא מאית, וכן מספר הרבנים המעודדים הם אלפית, ובוודאי לא מאית. לכן אין כאן מחלוקת אלא דעת יחיד בטלה ומבוטלת.
אך כאמור לעיל, אין זה מצדיק שנאה כלפיהם, הם יהודים, ובמיוחד שאפשר לומר עליהם: כוונותיהם רצויות ומעשיהם אינם רצויים.
יש גם ללמוד זכות על כל הרעש שהם עושים, שכיוון שהם מועטים הם חייבים לייצר רעש מירבי, כפתגם חז"ל: "אסתרא בלגינא קיש קיש קריא" (בבא מציעא פה ב) - מטבע בכד קורא קיש קיש. כלומר, מטבע בודד מרעיש יותר מכד מלא מטבעות.
ובדומה לזה אמרו חז"ל: "אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אומרים להם: אין אנו צריכין, פירותינו מעידין עלינו. אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אומרים להם: הלוואי נשמע קולנו ונראה" (בראשית רבה טז ג).
והאמת ושלום אהבו.