מה יש למשפט העברי לומר על בג"ץ

הקפאת מינויו של הרב קרים, אי דחיית פינוי עמונה והחשש שחוק ההסדרה לא יעמוד ב'מבחן בג"ץ'. האם בית המשפט עובר את גבול ההתערבות שלו? לרב אריאל בראלי יש מסקנות ברורות

חדשות כיפה הרב אריאל בראלי 28/11/16 14:04 כז בחשון התשעז

מה יש למשפט העברי לומר על בג"ץ
פלאש 90, צילום: פלאש 90

המאבק סביב פינוי עמונה וחוק ההסדרה שנועד להסדיר את מעמדם של היישובים היהודים ביהודה ושומרון עורר שאלות יסוד הנוגעות לגבולות ההכרעה של נבחרי ציבור. מי אמון להחליט על גבולות הריבונות של עם ישראל, האם בית המשפט או הכנסת?

ומה בעניין סוגיית בחירת השופטים והוויכוח בין שרת המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון? האם צודקת השרה בהתעקשותה על רוב של חמישה חברי ועדה לבחירת שופטים, או שמע יש לפעול דווקא בהתאם להנחיותיהם של אנשי המקצוע?

ניתן למצוא קווים מנחים בנוגע לאופי היחסים הראוי שיתקיים בין המערכת השלטונית למערכת המשפט, כבר במקורות המשפט העברי והכללים על פיהם התנהל.

אם נתבונן במערכת הקשרים שהתקיימו בין הסנהדרין למלך ישראל, נגלה שבכל מה שקשור להכרעות שלטוניות, הסמכות הייתה מסורה למלך, להוציא מקרים שבהם דובר על יציאה למלחמה (מסיבות שאינן ביטחוניות) אז נדרש המלך לאישורם של חברי הסנהדרין, בג"ץ של הימים ההם. גם לנביא שהתריע בפני המלך בנושאי מוסר וצדק, היה תפקיד חשוב ומרכזי אך הסמכות נותרה בידי השלטון.

במסגרתו של הוויכוח סביב מינוי השופטים, מציעה שרת המשפטים שקד להסתפק ברוב של חמישה חברי ועדה לבחירת שופטים במקום הנוהג הקיים שדורש שבעה חברים. מנגד, גורסת נשיאת העליון נאור כי יש צורך ברוב מיוחס המאפשר לנציגי השופטים בוועדה להיות בלוק חוסם, ומסתמכת על ניסיונם והיכרותם הקרובה של שופטים מכהנים את מערכת המשפט וצרכיה. בבסיס הוויכוח עומדת השאלה מה היא הדרך המיטבית לבחירת שופטים?

אם נסתכל על תוקף בית הדין הגבוה לצדק דרך עיני המשפט העברי, נגלה כי הוא יונק ממשפט המלך ולא מכוח מצוות מינוי שופטים. בג"ץ יכול לחרוג מהדין המהותי מתוך שיקולי צדק, כשם שמלך ישראל יכול לחרוג מעונשי תורה כאשר מטרתו לבער פועלי עוול. הדבר משליך גם על סוגית הבחירה, שכן מלך נבחר על ידי נביא או על ידי העם, ושופט נבחר על ידי סנהדרין. בהסתכלות דרך עיניים אלו, צודקת שרת המשפטים באומרה שנציגי הציבור הם הכוח המשמעותי שאמור לבחור את שופטי בג"ץ.

גם בייחס לטענתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין חוק ההסדרה וכך שהחוק לא יעמוד במבחן בג"ץ, כנגד טענותיהם של השרים בנט ושקד שגורסים כי על השלטון לקבוע מדיניות ואל לו לבית המשפט להתערב, אנו יכולים למצוא סימוכין במשפט העברי. על כך כתב הרב קוק "וגם כל תיקון של הוראת שעה, לגדור בפני עושי עולה, הכל הוא בכלל משפטי המלוכה, שיש רשות למלך להתנהג בהם...נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה."

שאלת שילוב המשפט העברי במערכת היום יומית שלנו, חושפת את שורשי התפיסות השונות למהותה של המדינה. האם הקמנו ישות חדשה או אנו ממשיכים את התרבות היהודית לדורותיה? האם בכלל ניתן לשלב במדינה מודרנית את המשפט העברי? האם ניתן לדבר על ערכי המשפט העברי כקריאת כיוון ולהתעלם מההקשר הדתי שלהם? האם צריך להתמקד בהנגשת המשפט העברי על פני חקיקה? ועוד.

ואולם נראה כי רק משפט חי ומתמודד עם אתגרי הזמן והשעה יכול להתקדם ולהיות רלוונטי. במשפט העברי ניתן לאתר מתווה להתנהלות, הלכות משפטיות וחוקים המתקשרים לחיי היום יום שלנו, גם בשנת 2016. לא מעט חוקרים התייחסו למספר החוקים שהתרבות המערבית הייתה נאלצת להמציא אילולא התורה, שווה להתייחס למשפט העברי כתשתית ממנה ניתן לשאוב השראה והדרכה, וכמקור לימוד בין אם זה הדרג המקצועי ובין אם הדרג הפוליטי.

(צילום: באדיבות המצולם)

הרב אריאל בראלי הוא ראש מכון 'משפט לעם', הנושא ידון במסגרת כנס שדרות לחברה במכללת ספיר ובסינמטק שדרות במושב "המשפט העברי - כאן ועכשיו".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן