בפרק ל' פסוקים א-י מופיעה פרשת מזבח הקטורת. המפרשים נתקשו מדוע הציווי על מזבח הקטורת שהיה בתוך אהל מועד לא הובא למעלה בפרשת תרומה עם הציווי של השלחן והמנורה. וזאת לאור העובדה בשאר המקומות מזבח הקטורת מובא עמם כיון שמקום שלשתם באהל מועד בקודש. עיין במפרשים מה שכתבו.
אולי אפשר להציע פירוש אחר. בפרשת מזבח הקטורת פרק ל' פסוק ט' נאמר: "לא תעלו עליו קטרת זרה עלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו". כיון שמדובר על מזבח היה מקום לומר שמותר להקריב עליו קרבנות אחרים, מדגישה התורה שהמזבח עומד לקטורת בלבד. בשלחן נאמר למעלה פרק כ"ה ל' שהוא עומד ללחם הפנים "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד". ובמנורה שם לז "ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה". בהם אין צורך להדגיש שאסור לעשות עליהם דבר אחר כי זה פשוט אבל לגבי מזבח הקטורת אין זה פשוט.
מכיון שכך פסוק זה מקומו המתאים הוא רק לאחר הציווי על מזבח הנחושת שהיה בחצר אהל מועד והציווי שמקריבים עליו עלה ונסכים. לכן פרשת מזבח הקטורת שבה נאמר הציווי שלא להעלות עליו קרבנות אחרים נאמרה לאחר הציווי של מזבח הנחושת והציווי על קרבן התמיד ונסכיו בפרק כ"ט פסוקים לח-מג.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.