סגור

פרשת תולדות - מי הבן הנבחר?

פרשת השבוע ישנו מאבק מאוד מורכב: מי יזכה לברכת יצחק: יעקב או עשיו. במילים אחרות: מי יזכה להיות הבן הנבחר? מי יהיה יורש דרך האב, ומי יקבל את ברכת אברהם וירושת ארץ ישראל.

הרב הלל מרצבך
א בכסלו התשפא
,
17 בנובמבר, 2020 10:23
הר

הרצילום: shutterstock

פרשת השבוע ישנו מאבק מאוד מורכב: מי יזכה לברכת יצחק: יעקב או עשיו. במילים אחרות: מי יזכה להיות הבן הנבחר? מי יהיה יורש דרך האב, ומי יקבל את ברכת אברהם וירושת ארץ ישראל.

 

שאלות על הירושה

בהתבוננות ראשונית על סיפור מאבק הירושה עולות מספר שאלות:

·      בפסוק כתב: "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו" ומיד מתעוררת השאלה: איך זה שיצחק שהיה נביא נעלם ממנו הידיעה שעשיו הוא רשע גמור, ויעקב    הוא הצדיק? אמנם הוא היה עיוור אך עד כדי כך, שאינו מזהה מיהו בנו?

·      מדוע יצחק אחרי שרואה שעשיו נושא נשים נוכריות עובדות עבודה זרה, והתורה אומרת "ותהי מורת רוח ליצחק ולרבקה" - בכל אופן הוא מחליט לברך את עשיו בנו הרשע?

·      הפלא הגדול הוא, איך זה שאחרי שיעקב גונב את הברכות, פתאום יצחק מודה לכך, ואומר על יעקב: "גם ברוך יהיה". מה השתנה פתאום? מדוע כעת יצחק מקבל את בחירתו של יעקב? מה השתנה פתאום?

 

הסגולה מאדם הראשון 

כדי לנסות לענות על השאלות הללו, נזכיר את דברי ספר הכוזרי שכותב שישנה סגולה שעברה מאדם הראשון לנח ומנוח לאברהם, דרך תרח ועוד אחרים ששימשו כשרשרת מעבר. ביניהם היו גם עובדי רשעים עבודה זרה. על אף שלא היו כולם אנשים כשרים, הסגולה עברה דרכם, משום שסגולה זהו דבר שורשי שיכול להתגלות ויכול להסתר, ורק ה' קובע דרך מי תעבור הסגולה, שהיא איננה בחירית כלל, ולכן אף באדם רשע הסגולה יכולה להופיע גם ללא הבחירה בטוב דווקא.

 

הבנתו של יצחק

נראה שיצחק לא ידע את תכניותיו של ה', וחשב ששני בניו צריכים לגלות את ייעוד ה' בעולם. לכן הוא השקיע מאוד בעשיו כדי לנסות לקרב אותו לדרך הישר. הוא זיהה בעשיו כוחות עצומים של עשייה שרצה לנתבם לדרך האמת. הוא זיהה שיש לו תכונות שהעם שיפיץ את אור ה' יהיה זקוק להם מאוד.

 

הבנתה של רבקה

רבקה, לעומתו, הבינה את דרך ה', שהסגולה צריכה לעבור רק דרך בנה יעקב, וממנו הסגולה תישאר לעד. אפשר לראות זאת בפסוקים שלגבי יצחק כתוב: "ויאהב יצחק את עשיו", ואילו לגבי רבקה כתוב "ורבקה אוהבת את יעקב". לגבי יצחק כתוב "ויאהב" זהו לשון עתיד (עם וו ההיפוך) משום שהוא מסתכל על עשיו בתקווה לשינוי, ואילו לגבי רבקה כתוב בלשון "אוהבת" בלשון הווה.

 

ההבדל בין יצחק לרבקה

יצחק הסתכל לעוד הרבה דורות, ואהב את מי שהוא קיווה שיתאים להילחם נגד העמים שיבואו לכובשו אך לא את ההתנהגות העכשווית של עשיו, אך רבקה הסכלה על הווה משום שידעה שכבר התבררה כעת הסגולה ביעקב ומזרעו לא תמוש, ואהבה אותו כפי שהוא. ה' הכריע כרבקה, ורק דרך יעקב עוברת הסגולה, ומיעקב והלאה הסגולה מוחלטת ולא תשתנה עוד.

על עשיו נאמר שהיה "אדמוני", וחז"ל מסבירים ש"אדום" זהו סימן להרג כצבעו של הדם. גם דוד המלך היה "אדמוני" בעל כוחות של שפיכות דמים, אך בנוסף היה גם "יפה עניים" שמשמעותו הסתכלות חיובית, כדברי חז"ל על המילים: "עיני העדה" "אלו הסנהדרין". לדוד היה כוח ויכולת להרוג כשצריך, אך גם היה יודע להסתכל בעיניים יפות ולשפוט ברחמים בבית-הדין. היכולת להרוג זהו כוח שיכול להיות חיובי, כפי שהתבטא אצל דוד המלך, כשהוא נובע מתוך מבט נכון. אך הכוח להרוג יכול להיות שלילי ביותר כשלא יודעים לנתב אותו כראוי.

 

הגילוי בסוף

לאחר שמתברר ליצחק הסיפור המלא שגם יעקב יודע לפעול ולעשות בעולם הזה, יצחק אמר לעשיו על יעקב: "גם ברוך יהיה" וכאן מתכוון יצחק לומר, שהוא שמח שיעקב הצליח לקנות את כוחו של עשיו, והוא שמח לגלות שהוא טעה, ושדרך יעקב תעבור הסגולה. יעקב גם יכול לקנות את הכוחות החומריים מתוך שליטה רוחנית שלימה, וזאת הדרגה היותר שלמה וגבוהה.

 

לסיום

שנזכה לזכור את דברי יצחק שאמר על יעקב: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". כדי שהידיים יצליחו לפעול ולהילחם, חייבים את ה"קול" של יעקב. קול של תפילה, קול של תורה, קול של אחדות ואהבה.

 

17.11.2020

1. האם ייתכן כי לא כל רבדיה של האמת - אמיתה של תורה, נחשפו בפנינו (משה אהרון )

בס"ד.
אסכולת המדרשים והמפרשים הקלאסיים נעלה אותנו
מרבדיה היותר סמויים של האמת - אמיתה של התורה.
נקודת המוצא היא שיצחק נכנס לנישואיו
רדוף ואפוף טראומות
ומעל כולן : טראומת העקדה וגירוש אחיו הבכור ישמעאל.
ההויה הטראומתית כאמור , גרמה לו לרצון פנימי שלא להוליד ילדים.
ואכן כעשרים שנה נמנע מלעתור ולהתפלל - על מנת שיפקד בזרע.
במצב זה ניטלה ממנו רוח הנבואה.
וזו שרתה אך על רבקה.
רבקה ידעה כי יעקב הבחיר, שהרי גם הלכה לדרוש את ה' בדבר.
וכאמור דלתה של הנבואה האירה את דעתה : כי יעקב הוא הוא הממשיך .
לעומת זאת יצחק שפעל בחלל - בריק של נבואה.
הלך אחר רגשותיו ואחר מסקנותיו האישיות :
שבראשן המסקנה כי הוא לא יחזור על עוול הוריו.
והוא יפעל בניגוד גמור להוריו .
הוא לא ינטוש את הבכור ויפעל לשמור את בכורתו .
מכאן שהן רבקה והן יעקב לא ממש רימו .
אלא נקטו בתרמית טקטית שאומנם זמנית הוליכה שולל את יצחק ועשיו .
אך כיוונה לאמת האיסטרטגית - האלוקית .
מכאן גם שהאהבה האישית של רבקה את יעקב
ויצחק את עשיו הושפעה מכל האמור
ולא הנטייה הרגשית היא שהכתיבה את הבחירה.

והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

דווח על תגובה לא ראויה
17.11.2020

2. יפה וענה לי על שאלה שהייתה לי שנים (ג'סיקה)

דווח על תגובה לא ראויה
17.11.2020

3. כמדומני, ההסבר הזה דומה להסברו של הרב קוק במדבר שור (אפרים)

דווח על תגובה לא ראויה
17.11.2020

4. תודה רבה. מעניין. (אחת)

דווח על תגובה לא ראויה
17.11.2020

5. ומלאה הארץ דעה את ה'...יש גם גשם של אור האמת ואסור שזב יוותר רק כ"מי תהום" (משה אהרון )

בס"ד.
מדוע קשה לכם לקבל את העובדה כי מעצם מהותם מדרשים .
ברובם בעלי תפוגה עם חשיפת יותר אמת
והתגבשות מדרשים חדשים.
משל ככל שמצטבר ומתבהר יותר אור
המחלצות של האמת מאירות
גם בנגוהות אחרים או נוספים
שהרי לא רק יש את הציווי "בינו שנות דור"
התבוננו לשינוי המתבקש לאורו של כל דור ודור.
אלא שהעקרון של :"ומלאה הארץ דעה את ה'....
מחייב עירנות לדינאמיקה של המילוי.
של תוספת אור עוד ועוד.
עד כי אין להתכחש גם לאור
למילוי הנוסף

דווח על תגובה לא ראויה
17.11.2020

6. תימוכין לתגובה - 1 (משה אהרון )

הטראומה של יצחק מהעקדה
באה לידי ביטוי עז וחזק בכך.
שהקב"ה ביחס ליצחק
מכונה : "פחד יצחק"

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הקפות שניות בהר המור צילום: צילום מסך

החרדלי"ם אינם כת

קרא עוד