ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן

ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן

(ה) ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה:

(ו) ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה:

(ז) ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד:

(ח) ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד:

(ט) ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו:

(י) ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו:

(שמות פרק ב)

מנהיגם הגדול של ישראל לא גדל בבית אביו ואמו אלא בבית פרעה; היש משמעות וטעם בדבר?

כותב ראב"ע:

ומחשבות ה' עמקו, ומי יוכל לעמוד בסודו, ולו לבד נתכנו עלילות. אולי סבב ה' זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים. הלא תראה, שהרג המצרי בעבור שהוא עשה חמס. והושיע בנות מדין מהרועים, בעבור שהיו עושים חמס להשקות צאנן מהמים שדלו. ועוד דבר אחר, כי אלו היה גדל בין אחיו ויכירוהו מנעוריו, לא היו יראים ממנו, כי יחשבוהו כאחד מהם.

ראשית, פותח ראב"ע בכך שאי אפשר לדעת את מחשבות ה'. אך, אף על פי שמעובדה זו נובע שאין באפשרותנו להשיב בוודאות על שאלת הטעם, מציע ראב"ע שתי תשובות.

נמצינו למדים מעצם הצעת התשובות שהשאלה אינה פסולה גם אם "מחשבות ה' עמקו"; ויתרה מזו: אמנם "מי יוכל לעמוד בסודו", אך להציע תשובות ניתן.

התשובה הראשונה שמציע ראב"ע קשורה ליחסו של משה כלפי עצמו. נפשו של מנהיג חייבת להיות "על מדרגה העליונה" באופן טבעי; הוא חייב להיות בעל אומץ ותעוזה שיאפשרו לו לפעול כראוי. אדם שנפשו שפלה וראשו כפוף וליבו כנוע אינו יכול להנהיג.

משה גדל בבית פרעה על מנת שמילדותו יגדל באוירה של מלכות ולא באוירה של עבדות, ולא יסגל לעצמו אופי של עבד אלא אופי של בן מלך.

החינוך אכן הוכיח את עצמו בהריגת המצרי ובהושעת בנות יתרו. ברור שגם אחרים ראו את העוול, אך פעילות יזומה יכול לנקוט רק מי שנפשו היא "על מדרגה העליונה".

התשובה השניה שמציע ראב"ע קשורה ליחסו של משה כלפי עם ישראל שאותו הוא צריך להנהיג. אילו גדל משה בבית אביו ואמו ככל נער עברי, לא היה מהווה סמכות מחייבת לבני עמו "כי יחשבוהו כאחד מהם". לשון אחר: לבן של יוכבד שאותו הם מכירים כשהיה עוד קטן, לא היו ישראל נשמעים. אך למשה שגדל בבית המלך, זה כבר סיפור אחר; אליו ישמעו.