חדשות כיפה

פרשת שלח לך: על השוויון

על פניו, התורה איננה מממשת את ערך השוויון. היא מבחינה בין ישראל לעמים, בין גברים לנשים, בין כוהנים לוויים וישראלים, אפילו בין בריאים לחולים. אז איפה כן יש שיוויון?

מאזנים

מאזניםצילום: pixabay

כך מורה פרשתנו [ביחס להלכות המנחה והנסכים]:

כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה, לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.
וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה', 
כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה.
הַקָּהָל, 
חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר, 
חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, 
כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'.
תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם [במדבר ט"ו י"ג - ט"ז].

ה'גר' איננו מי שהמיר דתו והפך ליהודי, אלא מי שגר בארץ ודתו שונה. מצד אחד, חובתו לקבל את דין המקום ולהקריב כך ולא בדרך דתו שלו. מצד שני - זכותו להקריב ככל אזרח אחר - משפט אחד, ללא הבדל דת.
זה המקום להתבונן במושג ה'שוויון' כשהוא לעצמו, ובמופעו בתורה. ערך השוויון מורה כי כל בני האדם שווים, ולכן לכולם חובות וזכויות שוות. ערך השוויון שולל אפליה על בסיס דת גזע או מין. אלא שיש בערך הזה חסרון מובנה. אחת הזירות בהן הוא מורה על שוויון - על פי הפרשנות הליברלית שלו - היא שוויון ההזדמנויות. מכאן נגזר כי על המדינה לדאוג שכל ילד יזכה לחינוך זהה לחברו. אלא שהערך הזה לא לוקח בחשבון כי יש פערים בין אנשים [ובין ילדים] כגון - פערי כישרון. יתרה מזו, פערי הכישרון מובילים לפער בשכר [של ההורים]. האם לא נאפשר לאדם שמימש את כשרונו והרוויח כסף להשקיע אותו בחינוך ילדיו? אם נגביל אותו, נמצאנו מגבילים את החופש שלו. ערך השוויון אמור להרבות את החופש ולא למזער אותו. זהו פרדוקס השוויון, המוביל לכך ש - 

שאף על פי שהליברליזם מתייצב לצד מיעוטים אתניים ולצד נשים והומוסקסואלים, הוא מתקשה לתמוך במאוכזבים ובמוכפפים בפועלים במובטלים ובחסרי הבית ['אנציקלופדיה של הרעיונות' 'ליברליזם']. 

על פניו, התורה איננה מממשת את ערך השוויון. היא מבחינה בין ישראל לעמים, בין גברים לנשים, בין כוהנים לוויים וישראלים, אפילו בין בריאים לחולים [לעניין כהונה ולעניין זבים ומצורעים]. 
פרשתנו מעוררת להתבונן ולהבחין: לפחות במערכת הקורבנות, התורה מורה - על שוויון בפני החוק, ולא על שוויון מהותני. הגר איננו ישראלי, ועל כן יש מערכות חוק אחרות בהן דיניו שונים, אבל במערכת הזאת - תורה אחת ומשפט אחד לגר ולישראלי. אפשר היה לחשוב על מערכת אחרת, בה אסור היה לגר להקריב בבית המקדש. לא כך מורה התורה.
החיסרון של המערכת הזאת: היא לא קוהרנטית. היא לא 'הולכת עד הסוף' עם עיקרון השוויון. היתרון שלה, היא גמישה, ויכולה לבחור באיזה מערכות להחיל שוויון. למשל, בזירה הכלכלית. שלא כמו המערכת הליברלית - הרדיקלית, שהרי יש מערכות ליברליות מתונות יותר - התורה מורה לא על שוויון כלכלי אלא על אחריות חברתית ואישית לעזור ולמזער את הפער הכלכלי. בעזרה הזאת, היא  נוקטת בערך השוויון:

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם [ויקרא י"ט ט' - י'].

וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם [ויקרא כ"ג כ"א - כ"ב].

וכן כהוראה כללית בדין האזרחי:
מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם [ויקרא כ"ד כ"ב].
וכן בפן הסוציאלי של השבת:
 שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. [שמות כ"ג י"ב]

שימו נא לב: התכלית של מנוחת השבת איננה מנוחת האדם הישראלי, אלא מנוחת בן האמה והגר. האיש החזק מבחינה כלכלית, יכול לדאוג לעצמו למנוחה. השבת באה להגן על החלש. ספר דברים מקצין את העמדה הזאת. הוא מעביר את הגר לקבוצת החזקים, ורואה בתכלית השבת את מנוחת העבד:

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ [דברים ה' י"ב - י"ד].

מה אני מסיק מההתבוננות המשווה הזאת?
א.    אין ערך שאפשר לממש אותו בשלמות במציאות.
ב.    עדיף להעמיד ערכים כאידיאות מכוונות, ולא כפוטנציאל למימוש.
ג.    ערכים מכוונים מותירים שליטה בבחירה מהי הזירה בה כדאי לממש אותם.
ד.    ערך ה'שוויון' לא יכול להתממש במלואו.
ה.    הבחירה לממש אותו במערכת המשפט, במערכת הקרבנות ולנסות ולמקסם אותו בזירה הכלכלית - היא בעיני ניסיון ראוי.

התמונה הזאת - הערכים כאידיאות מכוונות - היא צנועה יותר. היא לא מתיימרת ללכת עד הסוף במימוש הערכים. הצניעות מעניקה לה גמישות. אלה החיים. אי אפשר להלך בהם בגדולות, אלא רק בקטנות. להציב מטרות קטנות וחלקיות, ואותן להשיג. להכיר בחוסר הקוהרנטיות, בכך שיש סתירות פנימיות במערכת. זה מה שיש, זה מה שאפשר. הנה שיר של אדמיאל קוסמן, על מטרות קטנות:

 מבוקש/ אדמיאל קוסמן
     
מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.
 

19.06.2019

1. שבת שלום (אני)

יש שיוויון אפילו לגויים באיזה שהיא צורה. זו הנבואה. הנבואה יש בה כולם נשים גברים ילדים אפילו היום יש גויים שזכו בה עד עכשיו אני מופתעת. אלה מחגורת התנך עלו עליה אבל גן פיתחו ענף מדורדר כי אמריקה כולה כזו. יש שם שני ענפים כו כלים שלובים נוסעים והולכים. הם מדברים שם המון על השטן בוכים מיתאבלים אבל יש בהם מרוח הנבואה. עדיין יש את זה בשירהם. זה כמו ליראות טוב ורע. שתי כוחות ששולטים בעולם ברמות שונות. בישראל שולטת כהונה לסוגיה שהעלימה לגמרי יסוד כל כך חשוב בימינו. נורא מוזר מדהים לא מובן. מהחילונים הרי זה לא יצא אבל מהדתיים ששכחו זה הכי לא מובן. יש לנו הנשים דבורה הנביאה מודל תעתיק ניפלא למאה 21 היא ניפלאה מרשימה. הבעייה בכהונה שחיה בגטו מקובעת סטנדרטית גלותית ואוטוריטית טוטאלית בטרוף. כשחיים בהוויה הרגילה מבינים מנסים להבין כי מאמינים נורא באלוהים אז עולים על המון דברים. הנה קראתי כתבה על הרארי פוטר. זה הרי הנביא משה הוא הארי פוטר. הוריד שמים ולא סתם. מול הארי פוטר ופנטזיות של המאה 21 לא מציבים שכלתנות היא לא משביעה אלא מקבילה לה. הנבואה נורא מתאימה למאה 21 היא הארי פוטרית . שבת שלום.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הנשיאה אסתר חיות והד"ר מיכאל בן ארי צילום: פלאש 90, יונתן סינדל, גילי יערי

חיות: "התבטאויותיו של בן ארי חצו את הקו"; עוצמה: "החלטה הזויה"

קרא עוד