פרשתנו חותמת במצות ציצית. מרבית המצוות חייב אדם לקיים בכל עת וללא תנאים. אדם חייב להתפלל שלוש פעמים ביום, חייב לומר קריאת שמע מדי יום. חובת הציצית מותנית בבגד שיש בו ארבע כנפות. רק בלבישת בגד זה חייבים בציצית.

בכל זאת, מסורת הפסיקה תמכה בהליכה עם ציצית במשך כל שעות היום. וכך פוסק הרמב"ם בהל' ציצית (ג,יא)

אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו, אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחויבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו, ובשעת התפלה צריך להזהר ביותר, גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו והם אינם עטופים.

בעוד הרמב"ם ממליץ לחסיד ולמקפיד במצוות להתעטף בציצית במשך כל שעות היום הרי שהשולחן ערוך פונה לכל אדם וכך נפסק (כד,א)

אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות, אינו חייב בציצית. וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכור המצוה בכל רגע. וע"כ יש בו חמשה קשרים, כנגד ה' חומשי תורה, וארבע כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור. ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה.

הציצית קבלה מעמד הלכתי גבוה יותר, שאף ההורים התבקשו לחנך את ילדיהם בלבישת ציצית:

דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית - להזהיר גדולים על קטנים,מכאן אמרו תינוק היודע להתעטף בציצית אביו לוקח לו טלית (ספרי זוטא סוף שלח)

מה כוחה הגדול של מצוה זו, שפשטה בקרב כל קהילות ישראל. רבי עובדיה ספורנו בפרושו כותב: (במדבר טו,לט)

תזכרו שאתם עבדים לאל יתברך שקבלתם מצוותיו באלה ובשבועה, וזה בראותם הציצית שהוא כחותם המלך בעבדיו.

הציצית היא עדות לכך שאנו עבדי ה'. דוקא לבגד ישנה משמעות מיוחדת כסמל לאורחות חיינו.

תפקידו של הבגד למנוע את החטא. האדם הראשון חטא את חטאו הראשון בהיותו ערום חסר בגדים. במוסכמות החברתיות מקובל, שהבגד הוא אמצעי למשמעת ומוסר עבודה. מדים אחידים בצה"ל חשובים כדי לשמור על משמעת וסדר. לבוש אחיד לעובדי תעשייה, לתלמידי בית הספר. כך הציצית תפקידה לשמור על נורמות וערכים להזכיר לנו שאנו עבדי ה'.

ההתמודדות עם הציצית בדור שלנו מורכב יותר. קיימת נטייה בקרב הצעירים לזלזל בהופעה חיצונית. הדברים אמורים הן ביחס לגידול שער, והן בהקשר של לבישת הבגדים ואולי ההסבר לכך בשל הצורך להתעלם מהשיוך חברתי. דוקא בשל כך, יש לחזק ולעודד את מצות הציצית בדרכים חינוכיות. כוחה של הציצית לא רק בזכירת המצוות אלא בשייכות לקבוצה, שמאמינה ומקיימת מצוות. אדם בעל מצפון וכנות אינו יכול להתנהג בצורה שאינה הולמת את הציצית המצויה בבגדיו. עובדי מפעל, תלמידי בית הספר, רופאים, שופטים, מקפידים על לבוש שמאפשר התמסרות ומחויבות כך גם אנו עובדי ה' זקוקים לציצית. גם בימי הקיץ הלוהטים מקומה של הציצית לא נפקד ומעמדה הרם נשמר. שמא השייכות היא מאיימת והיא תובענית יותר אבל ... וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.

המאמר מתפרסם בעלון שבתון