פרשת השבוע מביאה לנו שני עניינים הנראים לכאורה מנותקים האחד מהשני, אך במבט מעמיק יותר נוכל לראות את הקשר המוחלט שביניהם.
פותחת התורה במצוות מינוי השופטים ואומרת היא שהשופטים צריכים לשפוט את העם "משפט צדק"; כמו כן, בהמשך, אומרת התורה: "צדק צדק תרדוף". וקשה: למה צריכים לומר שהשופטים ישפטו משפט צדק? האם יעלה על הדעת שישפטו משפט שאינו צדק? וכן מדוע הכפילות הזו "צדק צדק תרדוף?
הענין השני המובא בפרשה בצמוד לענין הראשון הוא ענין המלכת המלך - שמצוה אותנו התורה "שום תשים עליך מלך", והרי ידוע שסמיכות הפרשיות בתורה יש לה משמעות.
אם כן בהבנת הענין הראשון נוכל בעז"ה להבין גם את ענין סמיכות הפרשיות.
נזכיר להקדמת הענין כי בשבועה שנשבע עו"ד בכניסתו לתפקיד בערכאות האזרחיות במדינת ישראל הנוסח הוא שהוא יעזור לבית משפט לעשות משפט. משפט ולא צדק. לפני שנים מספר, בראיון לרדיו, התגאה דיקאן הפאקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בכך שהוא תמיד מזהיר את הסטודנטים בהרצאה הראשונה בפתיחת שנת הלימודים שהם באו לכאן ללמוד משפט ולא צדק. וסיפר לי אבי ששמע במו אזניו שופטת בבית המשפט אומרת לתובע: "אני מסכימה איתך, אתה צודק, אבל הדין הוא נגדך!" אכן, יתכן שאימרת התורה הינה פחות נאיבית ומיותרת ממה שנראה לכתחילה. אבל יש עוד דברים בגו.
כפי שידוע שתי מערכות משפט היו קיימות בעם ישראל: משפט הסנהדרין ומשפט המלך. זו של הסנהדרין דנה לפי דין תורה, ז"א לפי הצדק המוחלט של התורה ואינה משתנה ואינה מושפעת לא מהזמן ולא מהמצב ולא מהמקום. זהו צדק אלקי עליון שאינו יחסי לזמן ולמקום. ואשר על כן צריכים, בין השאר, שני עדים והתראה. צדקת המשפט היא בלקיחה בחשבון הקפדנית של פרטי פרטים של הנסיבות של כל תיק ותיק. כי המשפט הוא עוסק בבני אדם ולא בתיקים.
לעומת זאת, מערכת המשפט של המלך יכולה לדון ע"פ עד אחד וע"פ אומדנא, וכו', זאת על מנת לסדר ולתקן את סדרי המדינה. התוצאה היא אמנם צדק יחסי, המוכתב ע"י כך שישנם מצבים ונסיבות אשר בהן הרשעים והפושעים יכולים לנצל לטובתם הם ולרעת החברה והציבור את "חולשת המערכת" שנוצרה לכתחילה להגן על האזרח החלש מול עוצמת המערכת המדינית, ומוצאת עצמה חסרת אונים בתמימותה מול התחכום המשפטי של הפושע.
לכן, אם לא תפעל מערכת זו בצמידות למערכת הראשונה לא יוכל העולם להתקיים.
כמובן, שביסוד אפשרות זו ישנו העקרון של המוסריות של המלך שדוקא הוא מחפש את טובת עמו ורואה את עצמו כאח לאחיו. לכן, "מלכי בית דוד דנים ודנים אותם" בעוד מלכי ישראל שלא התנהגו בהתאם לתורה "לא דנים ולא דנים אותם".
זאת הסיבה שמופיע בפרשה צדק צדק תרדוף כנגד שני סוגי מערכות המשפט הקיימות המשלימים זה את זה.
וזאת הסיבה שכשדובר על מינוי השופטים מדבר על "משפט צדק" ברמה אחת בלבד של משפט הסנהדרין שעל מנת להשלימו בעת שאין העולם מתוקן די צרכו בא מינוי המלך ומשפט המלך.
צדק צדק תרדוף - בחינת השופט והמלך
מדוע מופיע שציריכים השופטים לשפוט משפט צדק וכי אפשר שישפטו שלא בצדק? ומדוע מופיעה הכפילות צדק צדק תרדוף וכי שני סוגי צדק ישנם?
