חדשות כיפה

פרשת קרח: וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם

בין ענווה מזויפת לענווה אמיתית – שיעור בפסיכולוגיה מאת רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו לתורה "משך חכמה".

צילום: shutterstock

(טו) וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם(פרק טז)

רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו לתורה "משך חכמה" הבין את הביטוי "אַחַד מֵהֶם" ככינוי של חשיבות, כעין הביטוי "אַחַד הָעָם" (בראשית כו, י) שהתפרש שם על ידי רש"י כמתייחס ל"מיוחד בעם". לפי פרשנות זו של ה"משך חכמה" כוונת משה בדבריו אל ה' בעקבות דבריהם של דתן ואבירם היא, שלא עשיתי רע לאנשים החשובים שבישראל. פישרה של אמירה זו, הנראית במבט ראשון קצת תמוהה, מתבהרת בדברי ה"משך חכמה" אשר יש בהם ראייה עמוקה לנפש האדם; כך הוא כותב:     

"ולא הרעתי את אחד מהם - יתכן, כי המשתבחים בענוה וענותנותם היא פחותה מקרבים ומכניעים עצמם למי שהוא שפל הרבה ממנו במעלתו ומחבקים ומנשקים אותם; אבל מי שהוא בערכם או ערך יותר גבוה, אשר יתכן לטעות כי ההכנעה אינו מצד הענוה, רק מצד הצדק והנמוס, שפלוני גבוה ורם ממנו במעלה, לאלו מרחקן ומשפילן בערמתו ומתכבד בקלונם. לא כן אדונינו משה הוא היה עניו אמיתי, ולא קנא להמתנבאים במחנה, והתפלל כי יאציל ה' על הזקנים רוח נבואה. וזה שאמר 'ולא הרעותי את אחד מהם', כי משקל 'אחד' נאמר על הרוב על המיוחד וגדול שבהם, וכמו שכתוב (בראשית כו, י) 'כמעט שכב אחד העם', שגם הגדולים במעלה לא פחת מעלתם, אדרבא הוסיף על מעלתם וכבודם, בינה זאת".

דרכו של אדם בעל ענווה מזויפת היא שהוא מצטנע ביחסו לאנשים שמעלתו גבוהה הרבה מעל מעלתם. לרוחק ההבדל בין מעלתו למעלתם לא יחשוד איש שאולי באמת האנשים שהעניו המזויף כל כך מכבד הם נכבדים ממנו בעצמו. אולם, כאשר העניו המזויף מתייחס לאנשים השווים לו במעלתם פחות או יותר, אז הוא "מרחקן ומשפילן בערמתו ומתכבד בקלונם", כי חושש הוא שאם יצטנע ביחסו אליהם אזי עלולים האנשים לחשוב שיחסו אינו נובע מתוך ענווה אלא שבאמת האנשים הללו חשובים יותר ממנו.

לפי זה, ענווה אמיתית אינה ניכרת ביחסו של האדם לאדם פחות-מעלה ממנו, אלא דווקא ביחסו לאדם שהוא פחות או יותר שווה אליו במעלתו.

על ענוותו האמיתית של משה רבינו העידה התורה: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (במדבר יב, ג). ואכן בשעת מבחן, ביחסו לאלדד ומידד שהתנבאו במחנה, משה אינו מרחק אותם ואינו משפיל אותם, וודאי שאינו מתכבד בקלונם, אלא אדרבה הוא אומר ליהושע "הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" (שם יא, כט). גם ביחסו לאנשים חשובים משה מתבלט בענוותנותו. והוא אשר משה מעיד על עצמו בפני בוחן כליות ולב "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם", גם לאנשים החשובים שבישראל לא עשיתי רע, אדרבה הוספתי על מעלתם וכבודם; ועדותו עדות אמת.

26.06.2019

1. רק מעלה תהייה...... (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
כשהתורה מעידה עליו באופן כזה מוחלט וגורף לאמור :
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
מה מקום יש לכאורה להתפלפל מפסוק אחר בשביל להוכיח את מה שמימלא עולה מהפסוק הגורף כאמור.
ו"האיש משה"- שהיה איש מעל כולם .ובכל זאת היה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה .
והאחת היא אםאותו האדם פשוט היה או אדם רם ודגול.

דווח על תגובה לא ראויה
26.06.2019

2. לעניות דעתי משה רומז בביטוי "אחד מהם... (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
אומר משה לקב"ה לא הייתי כ"אחד מהם" שהם גוזלים את העייר כבר בלידתו נושאים לוקחים והולכים וכשהאיש הנגזל מעיז להתנגד היו מרעים לו.......

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יו"ר מפלגת זהות, משה פייגלין צילום: פלאש 90

פייגלין הודיע: ביום ראשון - פריימריז לראשות זהות

קרא עוד