נוהגים אנו לחלק את התורה בחלוקה המוכרת לנו של חמישים וארבע פרשיות. השאלה היא: האם יש גם משמעות פנימית לחלוקה זו?, כלומר: האם אפשר לאתר גורם מקשר המסביר מדוע דווקא נושאים אלו התקבצו לפרשה אחת ואילו נושאים אחרים לפרשה אחרת. עיון בפרשתנו ינסה להציע גורם שכזה.
מפורסמים דברי הרמב"ן בפתיחה לספר "ויקרא", שם כינה את הספר כ"תורת כהנים ולוויים", מתוך כך שרוב הפניות בספר הן אל הכהנים. עיון מעמיק יותר יראה, שדווקא ספר "במדבר" בונה את מעמדו המיוחד של שבט לוי, ואדגים:
פרק ב' עוסק בבחירת הלוויים, ופרק ג' במיקומם של הלווים במרכז המחנה בעת הנסיעה והחניה, ובבחירתם לעבודת המשכן. פרק ד' עוסק במנייתם הנפרדת מזו של שאר השבטים. פרק ו' מסתיים בכוחם של הכהנים המברכים את העם בברכת הכהנים. גם פרשיית קורבנות הנשיאים (ז) מתחילה בכך שהלוויים קיבלו מן הנשיאים את עגלות התרומה. פרשת "בהעלותך" מתחילה בהעלאת מעמדו של הכהן הגדול בהדלקת המנורה "שלך גדולה משלהם", כדברי רש"י (ח, ב), וממשיכה בטהרת הלוויים (רק ח'). נתינת ברית שלום לפנחס הכהן על קנאותו (כה, י), מניין נפרד לשבט לוי בפרשת "פנחס" (כו), מעמד מיוחד בקבלת שלל מלחמת מדין (לא), ערים הניתנות להם מנחלת השבטים ולא כנחלה עצמאית (לה).
מכיוון שהספר אכן עוסק רבות בשבט לוי, מתאימה פרשת "קרח" להיות במרכז הספר, שהרי כולה עוסקת בשבט לוי: בחירת מטה לוי כמענה לטענות קרח ועדתו (יז), אחריות קדושת המקדש המוטלת על אהרן ובני שבטו (יח), וסיום הפרשה בעשרים וארבע מתנות כהנה. השאלה המתעוררת היא, מה שייכותו של סיפור מרד קרח למרכזו של הספר, הרי הוא אנטי-תיזה למסר של הספר שבא להאדיר את שבט לוי?
סופה של הפרשה המדברת על מתנות כהנה, מעלה שאלה מכיוון אחר. מתנות הכהנה שבאות ליצור לשבט לוי מעמד חברתי וכלכלי ייחודי, מעוררות מצב קשה, הן לישראלי המחויב להפריש לבן הלוי מתנות מכל תחומי עמלו; ממזונו, יבולו ורכושו, והן לבן הלוי הנדרש להיות תלוי בקיומו הבסיסי ביותר, בטוב ליבו וביחסיו עם הישראלי, או מצד שני העלול לפתח חיי תלות נוחים. מדוע יצרה התורה מערכת חברתית-כלכלית כל כך קשה ומורכבת?
נראה ששתי השאלות נענות אחת על יד חברתה.
סיפור קרח ולקחו מהווים הקדמה הכרחית לנושא המתנות, שעומד ליצור מעמד חברתי וכלכלי שונה לחלק מהעם.
לקרח, על פי יחוסו, לא היה חסר כבוד ומעמד, שהרי קרח מבני קהת היה – בחיר משפחות הלוויה, נושא כלי המשכן, כמו כן היה חכם ועשיר, ועם זאת רצה יותר – ונענש. ייתכן שדווקא זה שהיה לו כמעט הכל, גרם לו לרצות גם את מה שכבר לא הגיע לו. לכן העונש שקיבל מהווה הקדמה נפלאה לפרשת מתנות כהנה.
רגע לפני שיוצא שבט לוי לתלות כלכלית ממכרת, הוא מוזהר ללמוד מן המכה שקיבל אחד ממנהיגיו, שלכל מתנה יש גבול. יש לבנות בחכמה ובזהירות מערכת יחסים הגיונית בינו לבין הישראלי, שתאפשר סימביוזה חברתית וכלכלית שלא "תקלקל את השורה". אשר על כן, ברור הוא המבנה של פרשתנו, הכולל הן את סיפור קרח והן את מתנות הכהנה, והמסר החינוכי היוצא ממבנה זה.
*הרב יוסף פריאל ר"מ בישיבה התיכונית "אור-תורה", י_ם