פרשת נשא: מבט על תהליך הגיור דרך הבנת גזל הגר

הגר מכיר באלוקי ישראל כבורא עולם וחפץ להיות חלק מעם ישראל. לכן הגוזל מהגר מתנכר כלפי שמיא ולא רק כלפי הנגזל

חדשות כיפה הרב שאול וידר 15/06/16 16:06 ט בסיון התשעו

פרשת נשא: מבט על תהליך הגיור דרך הבנת גזל הגר
דוברות, צילום: דוברות

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם ֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ. וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו" (במדבר, ה' פסוקים ו' - ח').

שלושת פסוקים אלו מפרשתנו נבלעים בתוך שלל הנושאים המופיעים בה. בין תפקידי משפחות שבט לוי וטהרת המחנה לדיני סוטה נזיר והקרבת הנשיאים ביום חנוכת המזבח. נשאלת השאלה מה מקומם של פסוקים אלו, אם דין אשם גזלות קראנו כבר בפרק ה' בספר ויקרא? התשובה לכך היא בפסוק ח' שמצייר מציאות שונה מהדין המקורי.

מבאר רש"י שכאן מדובר בגזלן ששב בתשובה על גזלתו אך אין לו למי להשיב את הגזלה, כיוון שמדובר "בגר שמת ואין לו יורשים". היות והגזלן מעוניין להיפרד מהגזלה שגזל, פתרון התורה לכך הוא לתת את שווי הגזלה לכהן שנמצא במשמרתו כעת בבית המקדש.

הספורנו מסביר מדוע נאמר על מעשה גזלה זה "למעל מעל בה'"? ותשובתו - כי הגוזל מהגר גורם לחילול ה' שאליו נחשף הגר לאחר "שבא לחסות תחת כנפיו". ניתן להבין אם כן כי לא הרי גזל מגר כהרי גזל מיהודי אחר. זאת משום שמעשה הגזלה ממנו נפגע הגר מותיר אותו בתמיהה כואבת על ערך מצוות ה', ובכך גרם הגזלן לחילול ה'.

לדעת הרש"ר הירש, השבת הגזלה לכהן מהוה כביכול, השבת הגזלה לה'. אך במקרה של גזל מגר שאין לו יורשים, יש חידוש נוסף והוא הוידוי הנאמר בזמן השבת הגזלה לכהן. זאת אומרת, התורה בחרה ללמד אותנו את ערך הוידוי, שכבר הוזכר אף הוא בספר ויקרא דווקא בהקשר לגזל הגר.

נשאל אם כן מה ערך הוידוי לכאן? בניגוד לפרשני המקרא שמכנים את פסוקים אלו כפרשת גזל הגר, ספר "החינוך" קורא לפסוקים אלו כ"מצות וידוי על חטא". ומבאר ש"בהודאת העוון בפה תתגלה מחשבת החוטא ודעתו, שהוא מאמין באמת כי גלוי וידוע לפני הא-ל ברוך הוא כל מעשהו ולא יעשה עין רואה כאינה רואה, גם מתוך הזכרת החטא בפרט, ובהתנחמו עליו יזהר ממנו יותר פעם אחרת לבל יהי נכשל בו...". לדעת "החינוך" בוידוי זה יש שתי מעלות הנוגעות לחינוכו מחדש של החוטא. האחת נוגעת להכרת החוטא בכך שהכחיש את ה' שאסר עליו לגזול, והשנייה תובנה כי הבעת חרטה בפה מסייעת לאדם להיזהר יותר מלחטוא להבא. ז"א מקרה יוצא הדופן של פגיעה בגר שאין לו יורשים, מאפשר לבעל תשובה המשיב את הגזלה ומתודה על מעשהו, להתחדש בעבודת ה' שלו. גזלן המתודה מרענן מחדש את יראת ה' שלו ומתעורר מחדש להשגחת ה' על מעשיו. בנוסף, הוא משכלל את מידותיו והתנהגותו האישית שהופכת להיות מודעת יותר למעשיו.

נראה לומר כי תהליך הוידוי על גזל הגר, דומה לתהליך שעשה המתגייר בעצמו בעת גרותו. במהלך חייו הגר הכיר באלוקי ישראל כבורא עולם הרואה את מעשי האדם ואשר צווה עליהם מצוות כיצד להתנהג בעולם הזה ומתוך כך חפץ אותו נכרי להיות חלק מעם ישראל. הגזלן מהגר לא רק התנכר כלפיו אלא התנכר כלפי ה', כלפי היותו מצווה. לפיכך, באמצעות דיבור של וידוי, הוא נדרש לעבור תהליך הפנמה משמעותי יותר של מעשהו כלפי הגר. הכרה זו במעשיו מקבילה להכרה של הגר באלוקי ישראל. פגיעה בגר הרי היא פגיעה באלוקי ישראל. לימוד מצווה זו עשוי לעורר בנו על ידי דיבור כן ואמיתי את מקומה של יראת ה' בחיינו ואת מידת הזהירות במעשינו כלפי הזולת וכלפי עצמנו.

הכותב הוא ר”מ במדרשת לינדנבאום, מבית רשת אור תורה סטון