פרשת נצבים-וילך: איזוהי תשובה?

לדעת רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור", יש בעשרת הפסוקים הראשונים של פרק ל שני סוגים של תשובה: התשובה שבפסוק ב' היא תשובה ממצב על סף יאוש, לעומת זאת התשובה שבפסוק ח' היא תשובה אחרת לגמרי. איזו תשובה זו?

הרב כרמיאל כהן 10/09/20 08:25 כא באלול התשפ

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

(א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל  לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:

(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

(ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:

(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:

(ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:

(ו) וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:

(ז) וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ:

(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:

(ט) וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ:

(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
 (פרק ל)

התשובה של ישראל נזכרת בפסוק ב – "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ... " – והיא נזכרת גם בפסוק ח – "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'... ". רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור" מבחין בין שתי התשובות. כך הוא כותב:

"ואמר "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וגו' ושבת עד ה' אלהיך". לפי שאמר למעלה (כט, יט-כז) שיביא עליהם הקללות הנזכרות, עד שישליכם אל ארץ אחרת ויפיצם בכל הארצות, ואם כן לפי זה יאמרו נואש חס ושלום ויתיאשו מן הרחמים. וזה שקר, כי לעולם הם אסירי התקוה, ותוחלת יש להם לעולם. לזה אמר בכאן "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה", אל תתיאש מן הרחמים, כי ידו פשוטה לקבל שבים, ולכן "והשבות אל לבבך" הדברים שעשית או שחטאת בהם ותתחרט בהם, "בגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה", ותצדיק הדין לומר "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" (תהלים יט, י), "ושבת עד ה' אלהיך" בתשובה שלמה "בכל לבבך ובכל נפשך". ומיד "ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך", אף על פי שחָזַרְתָּ מתוך צרה ואינה תשובה שלמה... עם כל זה "ושב וקבצך מכל העמים"". 

התשובה שבפסוק ב היא תשובה "מתוך צרה ואינה תשובה שלמה", היא תשובה שלאחר "וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" שנזכר בסוף הפרק הקודם, היא תשובה ממצב על סף יאוש. אולם הבשורה היא ש"לעולם הם אסירי התקוה ותוחלת יש להם לעולם". אסור להתיאש, תמיד יש תקווה "כי ידו פשוטה לקבל שבים". תשובה בכל הלב ובכל הנפש תגרום לכך ש"וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" אף שכאמור המניע לתשובה היה צרה.

לעומת זאת התשובה שבפסוק ח היא תשובה אחרת לגמרי. כותב "צרור המור":

"ואמר "ואתה תשוב ושמעת". לפי שלמעלה אמר "ושבת עד ה' אלהיך", ולפי שאותה תשובה לא היתה תשובה גמורה, לפי שהיתה מתוך צרה, כמו שכתבתי למעלה, לזה אמר כשתכיר מעלת התשובה "אתה תשוב" מעצמך, "ועשית את כל מצותיו", כאומרם מתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים נ ע"ב). ובזה תזכה לאור באור פני מלך בעולם הנפשות, לפי שזהו השכר האמיתי. ומלבד זה והותירך ה' לטובה, על צד היותר טוב, יברכך ה' בטובות העולם הזה בפרי בטנך ובפרי בהמתך, כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב בגאולה האחרונה, כאשר שש על אבותיך. וכל זה בתנאי שתשמע בקול ה' אלהיך. ובלבד שתהיה בנפש שלמה, וזהו "בכל לבבך ובכל נפשך"".   

התשובה בפסוק ח היא תשובה של מי שמכיר את מעלת התשובה. "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'... " – "'אתה תשוב' מעצמך, 'ועשית את כל מצותיו'". אכן תשובה מעולה זו עשויה לנבוע מן התשובה מתוך צרה. מי ששב מתוך צרה עשוי להגיע להכרה של מעלת התשובה וישוב מעצמו – "כאומרם מתוך שלא לשמה בא לשמה".

השכר על תשובה מעולה זו הוא כפול: השכר האמיתי הוא "לאור באור פני מלך בעולם הנפשות". אבל יש גם שכר בעולם הזה: "וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ". אולם התנאי הוא שהתשובה תהיה "בנפש שלמה", "כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".

נמצא שיש בעשרת הפסוקים הראשונים של פרק ל שני סוגים של תשובה: האחת, תשובה שאינה שלמה שנובעת מתוך צרה; והשנייה, תשובה שלמה שנובעת מן הפנימיות של האדם שהכיר את מעלת התשובה. כאמור, גם תשובה שנובעת מתוך צרה מתקבלת, ובנוסף לזה היא חשובה גם כדרך להגיע לתשובה השלמה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר