פרשת נח - אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה

מה ההבדל בין "צדיק" ל"צדיק תמים"? על פי רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין בפירושו "מאור ושמש" דרגתו של הצדיק שאינו נקרא תמים היא גבוהה מדרגתו של הצדיק שיש בו "תמימות בלא שכֶל"

הרב כרמיאל כהן 22/10/20 10:46 ד בחשון התשפא

תיבת נח, צילום: shutterstock
תיבת נח, צילום: shutterstock

(א) וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: (פרק ז)

 

בתחילת פרשתנו מכוּנה נח בכינוי "צַדִּיק תָּמִים": "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו, ט). לעומת זאת בתחילת פרק ז אומר ה' לנח: "בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה". צדיק ולא צדיק תמים. רש"י בעקבות חז"ל (בראשית רבה לב, ג) כותב:

"כי אותך ראיתי צדיק - ולא נאמר צדיק תמים. מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו".

על פי זה, ההבדל בין שני הכינויים אינו מהותי אלא נובע מן ההבדל בין תיאור שהתורה מתארת לבין דיבור ישיר של ה' לנח. בתיאור שהתורה מתארת מוזכר כל שבחו של נח – "צַדִּיק תָּמִים", אבל בדיבור ישיר של ה' לנח מוזכר רק מקצת שבחו של נח – "צַדִּיק" – "מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו". עוד יש לציין שעל פי זה הכינוי "צַדִּיק תָּמִים" מעיד על דרגה גבוהה יותר מאשר הכינוי "צַדִּיק".  

אכן לדעת רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין בפירושו "מאור ושמש" (המאות הי"ח-הי"ט) יש הבדל מהותי בין "צַדִּיק תָּמִים" ל"צַדִּיק", והאחרון נעלה יותר. נעיין בכל דבריו בעניין זה. הוא פותח בהבדל שבין שני סוגי צדיקים:

"יש שני מיני צדיקים. היינו, מדריגה אחת של צדיק - שהולך תמיד בתמימות בתורה ותפילה ומעשים טובים, ואינו יודע להעמיק בחכמה דהיינו חכמת אלקותו יתברך שמו, רק הולך בפשטות בלימודו ותפילתו. וזה הצדיק, אינו יכול להתחבר את עצמו עם בני אדם כלל וכלל, כי נחשב לו שבני אדם יבלבלו אותו מעבודתו. וגם אין לו שכֶל גדול לקרב בני אדם לעבודת ה' יתברך שמו, מחמת שֶׁשִּׂכְלוֹ בעבודתו הוא קטן מאד, והולך בתמימות שלו לבדו, דהיינו בהתבודדות בלי חברת בני אדם כנ"ל.

ויש מדרגת צדיק - שהולך בחכמה ודביקות, לקיים (משלי ג, ו) "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" כמאמר חז"ל. וזה הצדיק, יוכל להתחבר את עצמו עם כמה בני אדם, מחמת שהילוכו בקדושה ובחכמה בדביקות גדול, והגם שמתחבר את עצמו עם אנשים - אינם מבלבלים מחשבתו, כי הוא קשור בחכמה עילאה ודביקות בבורא יתברך שמו. וזה הצדיק אינו נקרא 'תמים', כי הולך בהתחכמות נגד היצר הרע, לקרב רחוקים... וזה הוא דרך יותר גבוה ממדריגת תמימות בלא שכֶל, כמובן ליודעים".

יש מדרגה של צדיק שהוא תמים בתורתו בתפילתו ובמעשיו הטובים. צדיק זה "הולך בפשטות בלימודו ותפילתו" ואינו יודע להעמיק בחכמת האלוקות. דרכו של צדיק זה היא "בהתבודדות בלי חברת בני אדם" מחשש "שבני אדם יבלבלו אותו מעבודתו". כמו כן " אין לו שכֶל גדול לקרב בני אדם לעבודת ה' יתברך שמו, מחמת שֶׁשִּׂכְלוֹ בעבודתו הוא קטן מאד".

לעומת זאת יש מדרגה של צדיק "שהילוכו בקדושה ובחכמה בדביקות גדול". צדיק זה "קשור בחכמה עילאה ודביקות בבורא יתברך שמו" ולכן חיבורו עם בני אדם אינו מבלבל את מחשבתו. צדיק זה "אינו נקרא 'תמים', כי הולך בהתחכמות נגד היצר הרע, לקרב רחוקים".   

דרגתו של הצדיק השני, "שאינו נקרא 'תמים'", היא גבוהה מדרגתו של הצדיק הראשון שיש בו "תמימות בלא שכֶל".

לאחר הגדרת שני מיני הצדיקים ממשיך "מאור ושמש" ומבאר את הפסוקים שבפרשתנו:

"וזה פירוש הכתובים, כי קודם בנין התיבה היה בבחינת 'תמים', שאינו יודע לרמות. דהיינו שהלך בתמימות, ולא חִבֵּר עצמו לבני דורו לקרבם לעבודתו יתברך שמו, והלך בהתבודדות בפני עצמו, על כן נקרא 'תמים' שאינו יודע לרמות - לקרבם לחכמה. אמנם אחר כך שאמר לו הקדוש ברוך הוא "עשה לך תיבת' וגו", והיה עוסק בבנין התיבה ק"כ שנים, וכוונת ה' יתברך היתה, כדי שישאלו בני דורו מה זאת, וישיב להם שהקב"ה רוצה להביא מבול לעולם אולי יעשו תשובה כמבואר ברש"י (בראשית ו, יד). נמצא ממילא, כל הק"כ שנה שעסק בבנין התיבה - היה צריך לעסוק עם בני אדם הרבה, אולי יחזירם למוטב, וצדיק שצריך לעסוק עם בני אדם רשעים, ממילא צריך התחכמות גדול, ואינו יכול לילך בתמימות, רק צריך להתחכם, בכדי שלא יבלבלו אותו הרשעים מעבודתו... על כן אחר בנין התיבה נאמר לו "כי אותך ראיתי צדיק" ולא נאמר 'תמים', כי אז בחר נח לעצמו לילך בהתחכמות כנ"ל, ועלה במדריגה יותר ממדריגת התמימות, והבן".  

בתחילה, הלך נח בתמימות ובהתבודדות, "ולא חִבֵּר עצמו לבני דורו לקרבם לעבודתו יתברך שמו". זאת הייתה דרגתו עד שציווהו ה' על בניין התיבה. אבל לאחר הציווי על בניין התיבה הכל השתנה. רש"י בפירושו לציווי על בניין התיבה כותב בעקבות חז"ל (מדרש תנחומא פרשת נח סימן ה):

"עשה לך תבת - הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחוֹ בבנין זה, כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול לעולם, אולי ישובו".

הקב"ה היה יכול להציל את נח גם ללא תיבה, אבל לכל תהליך בניית התיבה שארך מאה ועשרים שנה הייתה מטרה. תהליך זה נועד לגרום לאנשי דורו של נח להתעניין בתיבה ולדעת שעתיד להיות מבול, "אולי ישובו". בכל אופן מבחינת נח בניית התיבה גרם לו "לעסוק עם בני אדם רשעים" וממילא לא יכול היה להמשיך ללכת בתמימות כי היה צריך "התחכמות גדול... בכדי שלא יבלבלו אותו הרשעים מעבודתו".

נמצא שאחרי בניין התיבה היה נח בדרגה גבוהה יותר משהיה לפני כן. לפני בניין התיבה היה נח "צַדִּיק תָּמִים", כמתואר בתחילת פרשתנו, כי הייתה בו "תמימות בלא שכֶל". אבל לאחר כל תהליך בניית התיבה והצורך של נח "לילך בהתחכמות" התעלה נח והיה "צַדִּיק", ולכן אומר לו ה': "בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר