(יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה: (פרק מא)
זה כמה שנים מצוי יוסף בבית הסוהר, מסתבר שגם הוא כבר שכח את שר המשקים שממנו ביקש לפני שנתיים להזכירו לפרעה. ולפתע, בלי כל הכנה מוקדמת, מריצים אותו מן הבור, דואגים לשיפור הופעתו, והוא עומד לפני פרעה מלך מצרים.
המהירות והפתאומיות של ישועת יוסף מאפיינות לדעת ר"ע ספורנו גם את שאר הישועות; כך כתב:
ויריצוהו מן הבור. כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע כאמרו "כי קרובה ישועתי לבא" (ישעיהו נו, א), וכאומרו "לו עמי שומע לי וכו' כמעט אויביהם אכניע" (תהלים פא, יד-טו).
הנביא ישעיהו אומר לישראל: "כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת". רד"ק, למשל, ביאר שכוונת הפסוק היא לקרוא לישראל לשמור משפט ולעשות צדקה כדי שתגיע הישועה במהרה – "מראה כי התשובה מעכבת ביאת המשיח". בכל אופן ניתן ללמוד שהישועה "נעשית כמו רגע", היא באה במהירות רבה.
גם במזמור פא תולה המשורר את הכנעת האויבים במעשיהם של ישראל: "לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ. כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי". ר"ע ספורנו לומד מפסוקים אלו לא רק את התלות במעשים אלא גם את מהירות הישועה שתבוא בעקבות זאת: "כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ". בביאורו לתהלים ביאר את המלה "כִּמְעַט" – "כמו רגע".
דוגמה נוספת למהירות הישועה מצויה בסיפור יציאת מצרים; ממשיך ר"ע ספורנו:
וכך היה ענין מצרים כאמרו "כי גורשו ממצרים" כאמרם ז"ל שלא הספיק בצקן של אבותינו להחמיץ וכו'.
ראוי לציין שר"ע ספורנו בביאורו לפרשת בא אינו סבור שהכוונה היא שנאלצו לקחת עמם את הבצק בטרם הספיק להחמיץ, אלא הכוונה לדעתו היא: "כי לא התחמץ, מפני קוצר הזמן שהיה משעת נסעם מרעמסס שהיא בארץ מצרים עד שהגיעו לסוכות שהיא חוץ לגבולם" (לשונו בביאורו לשמות יב, לט); כלומר, הזמן שארכה הדרך מרעמסס לסוכות לא הספיק להחמצת הבצק, מה שמראה על מהירות המסע של ישראל. לאור זאת מתחדד הדמיון לישועתו של יוסף – "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר".
ומסיים ר"ע ספורנו את הדגמת העיקרון, שתשועת ה' נעשית כמו רגע, בעתיד לבוא:
וכן אמר לעשות לעתיד כאמרו: "ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" (מלאכי ג, א).
גם הגאולה העתידית, כמו הגאולות הקודמות, תהיה "כמו רגע", "פתאום".
נמצא שמהרצת יוסף מן הבור, פרט הנראה שולי למדי, למד ר"ע ספורנו עיקרון משמעותי על ישועות בכלל.