פרשת לך-לך: רעיה שהיא גם אחות

אברהם ושרה הם זוג בשליחות אל הלא נודע, אל הארץ אשר אראך. מקבלים הבטחות לעתיד רחוק. הם חשוכי ילדים, הם עזבו בית ,מולדת, משפחה, אך לא שומעים את שרה מתלוננת.  והפסוק "אמרי נא אחותי את", מתכתב לא סתם, עם הכתוב בשיר השירים כמשל זוגי למערכת היחסים בין הקב"ה לעם ישראל

חדשות כיפה רבקה שמעון 15/10/18 20:31 ו בחשון התשעט

פרשת לך-לך: רעיה שהיא גם אחות
רבקה שמעון, צילום: באדיבות המצולם

בעין מודרנית, נראים הדברים שאומר אברהם לשרה אשתו בהגיעם למצרים, תמוהים.
וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.  יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.  יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ. (ברא' יב , יא )
 

איך יתכן שרק עכשיו הוא מגלה שהיא יפה? או שמא רק בגילו המופלג מביע את התפעלותו? הוא לא הסתכל עליה עד היום? למה הוא מבקש ממנה לשקר ולומר שהיא אחותו?  אינטרסים אישיים, כלכליים? מדובר פה על אבות האומה! גם את הפרשנים הטרידו  שאלות אלו.
גיבורי הפרשה התחילו את חייהם כילדים. אברם ושרי. שרי היא בת אחיו הרן, אחיינית. הוא מבוגר ממנה בסך הכול בעשר שנים. פער קטן יחסית לנהוג בדורם. מן הסתם שחקו בילדותם בארגז החול בחצר הבית. בעין של שדכנית הם מסוג הזוגות שהנישואים היו טבעיים להם כמו כפפה ליד.  בלי שדוך, בלי סבוכים מיוחדים. זיווג טבעי ומוכר. הכול נשאר במשפחה.
 

עשרה דורות  בין אדם לנח. עוד עשרה דורות בין נח לאברהם. עד אברם ושרי לא מצאה התורה לנכון להציג בפנינו זוג אידיאלי כדוגמא לנישואין מומלצים. אחרי המבול, אחרי דור הפלגה, בזוג הזה בוחר בורא עולם להוות דוגמא לעניין האלוקי. הקב"ה מוסיף מאותיות שמו לשמותיהם, מחליף ומשדרג את השמות הפרטיים לשמות כלליים יותר, אברהם ושרה. אברהם אבינו ושרה אמנו יהוו תשתית להקמת אומה, שתהיה בעתיד לב לכל אומות העולם.
זהו זוג בשליחות אל הלא נודע, אל הארץ אשר אראך. מקבלים הבטחות לעתיד רחוק. הם חשוכי ילדים, אך בדרך עושים נפשות לאמונה בא-ל אחד. הוא מגייר את הזכרים והיא את הנקבות. הם עזבו בית ,מולדת, משפחה, אך לא שומעים את שרה מתלוננת.  הם הולכים בראש אחד.
אמרי נא ' אחותי', מתכתב בעיני עם הכתוב בשיר השירים כמשל זוגי למערכת היחסים בין הקב"ה לעם ישראל.
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי-. שה"ש ה', ב'.
לקטתי כמה פנינים מהמדרש כפרוש לפסוק:
אחותי שנתאחו לי במצרים בשתי מצוות: בדם הפסח. ובדם המילה. הדא הוא דכתיב: (יחזקאל ט"ז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך בדמיך חיי, .... רעיתי שריעו אותי בים ואמרו: (שמות ט"ו) זה אלי ואנוהו (שם) ה' ימלוך לעולם ועד. יונתי במרה, שמשם נצטוו ונצטיינו בכל המצוות וצדקות ומעשים טובים, כיונה זו שמצויינת... תמתי תמותי, שנתממו עמי בסיני ואמרו: (שם כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. רבי ינאי אמר: תאומתי, כביכול לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: תאומתי, מה התאומים הללו אם חושש אחד מהן בראשו חברו מרגיש, כך כביכול אמר הקדוש ב"ה: (תהילים צ"א) עמו אנכי בצרה. ....
המדרש בשיר השירים מתאים לזוגיות  של אברהם אבינו ושרה אמנו.
אחותי -הקשר בין אברהם ושרה הוא מלכתחילה קשר של אח ואחות. קשר דם משפחתי שהופך להיות קשר דם של נישואין. אברהם לא משקר. בתקופתו היה מקובל ליחס למאורסת מעמד של אחות. מאוחר יותר יחזור על אמירה זו בהגיעו לאבימלך מלך גרר.
אברהם אבינו צדיק אך ריאליסט. בהתקרבו לארץ מצרים הוא רואה לנוכח עיניו את בני חם. הם ידועים כשטופי זימה. הוא מתכונן מראש להגן על אשתו ועל חייו. הוא מבין עם מי יש לו עסק.
על ההצהרה של אברהם לשרה בנוגע ליופייה מציעים הפרשנים מגוון פרושים. הוא מחמיא לה בגלל תלאות הדרך שלא גרעו מיופייה. הוא מידע אותה ואותנו שהיא יפה לעומת המצרים שנחשבו כעורים. בעיניים מודרניות, הרי זו אמירה מרגשת שתורת משה חושפת בפנינו! בל נשכח שמדובר פה בזוג ישישים , שמזמן עברו את גיל הפנסיה.
רעיתי – כמו שה' רועה את ישראל, מנהיג אותם, כך רועה אברהם את שרה והיא מכבדת ומסכימה להנהגתו.
יונתי – נאמנות שרה לאברהם לא מוטלת בספק. גם בבית פרעה, היא תישאר מוגנת ונאמנת.
תמתי –  כמשל בשיר השירים שרה אמנו  מצטיירת כתמימת דעים עם אברהם בכל הקורות אותם.  היא גם לא נבהלת מהעובדה שהיא נלקחת לבית פרעה. הם כמו תאומים, תמימי דעים, 'עמו אנכי בצרה'. 
  בחיי אברהם אבינו ושרה אמנו עוד יהיו משברים, יהיו חילוקי דעות. אך התורה בחרה להציג תמונה ראשונה שלהם באמירה: אחותי. את הקשר ביניהם כאחוות אחים.
הם מגיעים לארץ אליה שלח אותם ה'. הכנעני אז בארץ, אך השליחות היא ברורה:
קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:  כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה.  (ברא' יג, יז)
התורה מציגה בפנינו תמונה לדורות. זוג נבחר, בארץ הבחירה, באבטחה א-לוהית.  מסר לדורות הקושר בין מערכת זוגית מקודשת לארץ הקודש, ארץ ישראל.