בפרשת כי תשא (שמות לא:טז-יז) אנו קוראים משפט מוכר מאוד: ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם…" ביני ובין בני ישראל היא אות לעולם, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש".
ייתכן שאתם מזהים את המשפט הזה שנאמר בליל שבת במהלך תפילת ערבית ממש לפני העמידה וגם בקידוש של שבת בבוקר.
מה משמעות המילים "לעשות את השבת"?
שבת היא סתם יום רגיל אם לא נהפוך אותה באופן מודע למשהו מיוחד. כדי לעשות זאת, עלינו להתכונן לשבת ולהתלהב ממנה לאורך כל השבוע.
כל בוקר, אנו פותחים את שיר של יום באמירה: "היום יום ראשון בשבת...", "היום יום שני בשבת...".
המכילתא אומרת שמצוות אחרות נוכחות פיזית עבורנו לקיים: אנו נוטלים לולב, מברכים ומנענעים אותו בסוכות. אנו יושבים בסוכה, מברכים ואוכלים שם. רבנו בחיי מסביר שבשבת, עלינו באופן פיזי "לעשות" את היום ליותר טוב מיום רגיל. אנו לומדים זאת מהמילה "לעשות" (לתקן, לעשות תיקון).
באותה דרך שאברהם מיהר "לעשות" או להכין את העגל עבור אורחיו (כי הוא לא יכול היה להגישו בלתי מבושל), כך גם אנו צריכים להפוך את יום השבת מיום רגיל ליום מיוחד.
אנו יכולים להפוך את היום כאשר אנו נמנעים ממלאכה, מכינים מאכלים מיוחדים מראש, אומרים תפילות מיוחדות ושרים שירי שבת. כפי שנאמר בישעיהו נח:יג-יד: "אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה'..." שנזכה לשמור שבתות רוחניות ומשמעותיות.
הרבנית שרונה מרגולין הליקמן היא בוגרת ישיבה יוניברסיטי-תואר ראשון ושני ובוגרת תוכניות אשכולות (תנ"ך) והלכתא במתן. היא עמיתה בתכנית חושן משפט במתן, המייסדת והמנהלת של עמותת תורת ריבה ירושלים, ושימשה כמדריכה הרוחנית הראשונה בארצות הברית. עלתה מניו יורק לפני 21 שנים.