וַיּוּרַד יוֹסֵף מִצְרָיְמָה אֶל בֵּית סְרִיס פַּרְעֹה,
וַיְבָרֶך הָאֱלֹהִים בֵּית אֲדֹנָיו בַּעֲבוּרוֹ,
וְכֹל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה יוֹסֵף מַצְלִיחַ בְּיָדָיו,
וַיַּפְקִידֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְגַם מָצָא חֵן בְּעֵינָיו,
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה מַרְאֶה וְתֹּאַר עַד מְאֹד,
וְהִלּוּכוֹ וְגִנּוּנָיו כֻּלָּם אוֹמְרִים כָּבוֹד,
וְאֵשֶׁת אֲדֹנָיו הָיְתָה נוֹשֵׂאת אֵלָיו עֵינֶיהָ,
לְפַתּוֹתוֹ וּלְמָשְׁכוֹ עַד כִּי יָבוֹא אֵלֶיהָ,
וַתֹּאמֶר לו: שִׁכְבָה עִמִּי, בְּךָ נַפְשִׁי חָשְׁקָה,
וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר לָהּ: גָּדוֹל עָווֹן תְּשׁוּקָה,
כִּי לא אוּכַל לַחֲטוֹא לַאֲדֹנִי כָּךְ בְּעָרְמָה,
כִּי מִלְּבַדֶּךְ הֵן לֹא חָסַךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה,
וַתִתְחַלֶה אָז אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר בְּיוֹם חַגָם,
וְהַבַּיִת רֵיק הָיָה, אֵין אִישׁ בּוֹ מִלְּבַדָם,
וּבָא יוֹסֵף הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתּוֹ,
וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ, אָמְרָה לְנַסּוֹתוֹ,
וַתֹּאמֶר לוֹ: שִׁכְבָה עִמִּי, נַפְשִׁי לְךָ יוֹצֵאת,
וַיַעֲזוֹב הַבֶּגֶד בְּיָדָהּ וַיִּמָלֵט,
וּבִרְאוֹתָהּ כִּי נָס יוֹסֵף, לֹא סָר לְמרוּתהּ,
ותָּקֶם צְעָקָה לִקְרוֹא לְכֹל אַנְשֵׁי בֵּיתָהּ,
רְאוּ כִּי אִישׁ עִבְרִי הֵבִיא עָלֵינוּ, לְצַחֵק,
כִּי בָּא לִשְׁכַּב עִמִּי וּבְקָרְאִי וַיִּתְרַחֵק,
וְגַם בִּגְדוֹ עָזַב אֶצְלִי בֶּהָרִימִי קוֹלִי,
וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא לִרְאוֹת מַה יַעַשׂ בַּעְלִי,
וְגַם לְבַעְלָהּ אָמְרָה: רְאֵה כִּי עַבְדְּךָ,
בָּגַד בְּאֵמוּנךָ הַיּוֹם וּבָא אֶל אִשְׁתְּךָ,
וְעוֹד הוֹסִיפָה לְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה,
לְהַסִּיתוֹ לָשִׂים יוֹסֵף עַבְדּוֹ בְּבֵית הַכֶּלֶא,
וּבְשָׁמְעוֹ דְּבָרֶיהָ וַיִּחַר אַף פּוֹטִיפַר,
וְאֶת יוֹסֵף צִוָּה לָשִׂים בְּבֵית הַמַאֲסָר,
אַךְ לְבָרֵר אֱמֶת רַק שְׁאֵלָה אַחַת נוֹתְרָה:
הַבֶּגֶד שֶׁעָזַב יוֹסֵף, מֵאֵיזֶה צַד נִקְרַע..?
(בראשית ל"ט, א'-כ')