בפרשתנו מתואר יוסף הצדיק כמצליחן סדרתי. למרות הקשיים וההידרדרות ביחסים עם אחיו, החטיפה, הירידה למצרים, העבדות, הכלא, הניתוק המתמשך מהמשפחה - למרות הכל, התורה אומרת-קובעת: "וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ... וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ."
אז מה הסוד של יוסף?
יוסף יודע לחלום.
הוא לא כבול למציאות היום-יומית, הסגרירית או אפילו הכולאת: הוא מחובר ונאמן לעצמו, רואה את הפוטנציאל שלו, של החיים, את השאיפות ואת היעדים. הוא "בעל החלומות", הבעלים על השאיפות ועל החזון שלו.
הוא עקשן.
כמו שאביו יודע ל"שמור את הדבר", הוא שומר על חלומותיו ולא מתבלבל מהמציאות הנושכת. יש לו חזון גדול וגם מטרות ברורות, הוא דבק בהם ללא קשר למחיר שהוא משלם ולזמן שעובר. בעקבות הסיפור למדו חז"ל: לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה (ברכות נה:).
הוא משתף אחרים בהצלחה שלו.
הוא לא שומר את ההצלחה שלו לעצמו, אלא משפיע על כמה שיותר אנשים. תשאלו את פוטיפר. תשאלו את פרעה. תשאלו את כל מצרים. כידוע: מיליון מצרים לא טועים.
הוא מוכן לכל משימה.
ללכת לרעות עם האחים המאיימים? "הנני", הוא עונה לאביו. להיות ראש לשכת פוטיפר? אין בעיה. סגן מנהל בית כלא? בכיף. משנה למלך? סבבה. יוסף יודע להתגלגל, להסתגל ובעיקר ליפול על רגליו תמיד.
הוא משתדל בכל כוחו, לא משנה מה המצב ואיפה הוא נמצא.
בכל סיטואציה, הוא יעשה ממש כמיטב יכולתו, לא פחות ולא יותר (טוב, אולי קצת יותר...). בלי להתלונן, בלי להתבכיין, בהמון דביקות: תמיד הוא צף מעל פני כולם. רובין שארמה כתב על זה ספר שלם ("המנהיג הטבעי").
הוא גורם לאנשים סביבו להתחבר אל החלומות שלהם.
הוא קשוב לחלום של הזולת ומוכן לסייע. הוא הקים חברת "SOS חלומות רעים - פתרון יהודי לכל חולם מצרי". סריסי המלך ופרעה עצמו נמנו על לקוחותיו הנאמנים ביותר.
הוא צדיק.
יושר ללא רבב. נאמנות מוחלטת לערכים שלו, לשורשים שלו. לצערה, אשת פוטיפר יכולה לספר לכם רבות על תכונה זו של יוסף.
הוא עניו.
מצד אחד, הוא תמיד בפעולה ולא מפחד להיות במרכז העשייה. מצד שני - הוא לא מייחס לעצמו חשיבות יתר, אלא מדגיש את המשימה (בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה). הוא רואה את עצמו ככלי שדרכו עובר אור מלמעלה. ולכן...
שם שמים שגור בפיו.
כך אומר רש"י על הפסוק "וירא אדוניו כי ה' אתו": הוא מדגיש את היותו כלי בלבד לזרימת השפע שבא מהבורא, לא ממנו בתור אדם.
הוא "סוס עבודה".
"יש לי חלום" - עבור יוסף, זה כולל עשייה עקשנית, מתמשכת ומתמדת. הוא לא יושב ומצפה למשיח, הוא הופך להיות משיח ("משיח בן יוסף"), לא מחכה שנתוני המציאות ישתנו - הוא משנה את הנתונים או אפילו את החוקים במו עבודתו.
יש לו המון מזל
לא בהכרח כמו שחשבתם - יותר לפי ההסבר של קולמן קוקס (מיוחס בטעות לתומס ג'פרסון): "אני מאמין גדול במזל - גיליתי שככל שאני עובד קשה יותר, כך יש לי יותר ממנו."
הוא לא באמין בה'!
אופס, מה אמרתי!? כן, זה קצת מפתיע אבל יוסף לא אומר אפילו פעם אחת את שם ה' (ידוד). הוא תמיד מתייחס לשם "אלוקים". שם זה מסמל את התלבשותו של הבורא בכוחות הטבע. כאילו שיוסף מתעניין רק במה שניתן לשנות מצידנו, מכוחותינו. איך אנחנו מרכבה לשפע אלוקי שעובר דרכינו. וככה, ה' איתו.
ובקיצור נמרץ, הלכה למעשה: אם את/ה רוצה להצליח כמו יוסף, הנה סוד ההצלחה: תאמין בחלומות שלך (כי הם באים מעומק הנשמה) ותעבוד כאילו שאין אלוקים. תהיה עקשן בלתי נלאה ואופטימיסט-מאמין ללא גבול.
הכותב הינו מאמן אישי וזוגי ליצירת שינוי משמעותי, מטפל בדמיון נובע, מרצה ומנחה סדנאות