אדם שכואב לו הגב, הולך לפעמים אל הפיזיותרפיסט ושם הוא מגלה שהוא יצטרך לעבור סדרה של טיפולים, הוא לא יוכל להסתפק בטיפול ומפגש אחד בודד, כך אדם אדם שירצה ללמוד ולהשיג את שפת האנגלית בצורה מקצועית, יצטרך להשקיע אלפי שעות לשם כך, ולא יוכל להסתפק בצפייה בסדרה או בהאזנה לפודקאסט אחד או שניים. ומה לגבי עולם הרוח?
"וירא אליו" - במילים אלו פותחת פרשת וירא, ומלמדת אותנו יסוד מהותי בעבודת ה'. כפי שמבאר הרש"ר הירש, השכינה אמנם נמצאת בכל מקום, אך לא כל אחד זוכה לראותה. רק מי שמקדיש את עצמו לה' כדרך שאברהם עשה, זוכה לראות את פני ה'. זו תמצית העבודה הרוחנית - החיפוש המתמיד אחר הקדושה בכל פינה בחיים.
העמל כדרך חיים
המסר המרכזי שהתורה מבקשת להעביר בסיפור גילוי השכינה לאברהם הוא שתכלית האדם בעולם הוא לעמול ולהתייגע. לא לשבת בטל ולחפש פטור ממצוות, אלא להזיע ולנצל את כל כוחותיו למען המטרה הנעלה לעסוק בנחת רוח לבורא. העמל הזה אינו רק פיזי, אלא בעיקר רוחני - המאבק המתמיד להתעלות מעל המגבלות האנושיות ולהתקרב לאידיאל האלוקי.
אברהם אבינו הוא וודאי דוגמא חיה לעיקרון זה. במעשה המילה הוא מראה איך ניתן להעלות לקדושה אפילו את האיבר המסמל את החומריות והתאווה. זו דוגמה מובהקת להקדשת כל היבט בחיים לעבודת ה'. אנחנו מלמדים אותנו שאין תחום בחיים ללא צורך להתעלות ולקדושה, כל עוד אנו מוכנים להשקיע את המאמץ לבצע.
ממה שמתאר הרש"ר הירש, עולה שאברהם לא חיפש את הנוחות האישית. הרי גם בימי חוליו, לאחר ברית המילה, הוא יושב בפתח האוהל מחפש אורחים, חשוף לשמש הקופחת. זו תמצית העמל הרוחני - היציאה מאזור הנוחות למען מטרה כפי הנעלה. הוויתור על הנוחות האישית הוא תנאי הכרחי להתעלות רוחנית.
רק קצת לסבר את האוזן מסיפורים מעוררי השראה על עמל והתקדמות נביא את סיפורו של רבי עקיבא. בגיל ארבעים, כשהיה רועה צאן פשוט, ראה מים שחקו אבן. מראה זה לימד אותו, וגם אותנו, שאפילו הדבר הקשה ניתן לשינוי על ידי התמדה ועמל. הוא החל ללמוד מהיסוד, ולמרות הפעולות העצמיות, המשיך להתמיד עד שהפך לאחד מגדולי התנאים.
סיפור נוסף המעיד על כוח ההתמדה הוא סיפורו של הלל הזקן. בלילה קר במיוחד, כשלא היה לו כסף לשלם לשומר בית המדרש, טיפס הלל על הגג כדי ללמוד דרך עבודה בבית המדרש. השלג שירד כיסה אותו עד שכמעט קפא, אך הוא לא ויתר על הזדמנות ללמוד תורה. מסירות נפש זו היא שהובילה אותו להיות מגדולי חכמי ישראל.
כוח הרצון והמאמץ המתמשך
העמל אינו מסתיים לעולם. בין אם מדובר בברית המילה של אברהם או בהכנסת אורחים שלו, בין אם בלימוד התורה או בעזרה לזולת - העמל המתמיד הוא המפתח להתעלות רוחנית וגילוי שכינה. כל צעד בדרך הרוחנית דורשת מאמץ מחודש, התגברות על מכשולים והתמודדות עם הגרים חדשים.
כדברי המשנה באבות: "הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". מידות אלו דורשות עבודה מתמדת עד שהופכות לטבע שני. רק כך, דרך ההתמדה והמאמץ המתמיד, יכול האדם להגיע למדרגה של "וירא אליו ה'"- לראות את הנוכחות האלוקית בחייו.
הדרך לגילוי שכינה עוברת דרך העמל היומיומי, דרך ההקדשה המתמדת של כל היבט בחיינו לעבודת ה'. כפי שלימד אותנו אברהם אבינו, אין קיצורי דרך בעבודת ה', יש רק את דרך העמל, ההתמדה והמסירות. זה דרך חיים שדורשת אותנו להתחדש בכל יום, להתגבר על עצמנו שוב ושוב, ולעולם לא להסתפק במה שהשגנו. רק כאשר נאמץ גישה זו של עמל מתמיד ומסירות אינסופית, נוכל להתקרב למדרגתו של אברהם אבינו ולזכות לגילוי שכינה בחיינו. זה מסע מקרב אותנו יותר אל הנכספת.
הכותב הוא רב קהילה ברחובות, מחנך ומשורר