וירא --- אלוהים בדמות אנשים - מאמר מקוצר

לפרשת השבוע - מה מסתתר מאחורי הכנסת האורחים של אברהם? מה כ"כ מיוחד בהכנסת אורחים זו?

חדשות כיפה הרב שמעון אור 11/11/08 00:00 יג בחשון התשסט

וירא --- אלוהים בדמות אנשים - מאמר מקוצר
gatos.rojos-cc-by, צילום: gatos.rojos-cc-by

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה.) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" (בראשית י"ח, א-ה)

מי אינו מכיר פרשה זו המהווה את גולת הכותרת של אברהם כבעל החסד וכמכניס אורחים.

עד כדי כך גדולה מידת הכנסת האורחים של אברהם, שאפילו בשכינה העומדת מולו הוא מפציר שתמתין עד שידאג לאורחים. כך מבאר רש"י את "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" - "שהיה אומר להקב"ה להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים".


אולם בהתבוננות נוספת נראה שקשה לקבל תפיסה זו כפשוטה. האם יתכן שכל מהותו של אברהם הוא כבעל חסד ומכניס אורחים? האם אין מעלה זו מצויה בעוד הרבה אישים לאורך ההיסטוריה היהודית ואפילו בקרב הגויים? האם אברהם הוא אך ורק אבי אבות האגנדה החברתית?


התבוננות מעמיקה ודיוק מתוך הכתובים יבארו לנו ש"האורחים" של אברהם ו"הכנסת האורחים" שלו, חורגים לגמרי מגבולות מציאות העולם הזה.

התבוננות בפשט הכתובים מראה שהתייחסות אברהם היא אל זהות כפולה - פעם כלפי ה המופיעה בלשון יחיד, ופעם כלפי ה"אנשים" המופיעה בלשון רבים.

בתחילה, ה הוא המופיע מול אברהם - וַיֵּרָא אֵלָיו ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא". הופעה זו מובאת בלשון יחיד. אולם אברהם הנושא את עיניו רואה מולו אנשים - וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". המשך תגובתו של אברהם היא שוב כלפי ה בלשון יחיד - וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ". אולם המשכו חוזר שוב ללשון רבים - יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ".

גם המשך מהלך הכתובים (פסוקים ט-י) מדלג בין לשון היחיד - כלפי ה, לבין לשון הרבים - כלפי המלאכים. שאלת "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" מופיע בלשון רבים - "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". אולם לאחר שאברהם עונה "וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל", מופיעה התשובה אליו שוב בלשון יחיד - "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ".


מן המעבר הזה שבין הפניה בלשון יחיד כלפי ה, לבין הפניה בלשון ברבים כלפי המלאכים, נצרכים אנו להבין שפנייתו היא מן ההתחלה ועד הסוף כלפי אותה יישות, המופיעה לו פעם ביחיד בשם ה המפורש ופעם ברבים בתצורה של אנשים.


הבנה זו את מהלך ביקורו של ה את אברהם הופכת את הכנסת האורחים של אברהם לסיפור אחר לחלוטין. על פי הבנתנו עתה, כוחו של אברהם הוא ביכולתו להפוך את גילוי השכינה המופיעה אצלו בשם ה המפורש (לשון יחיד), להופיע כ"אנשים". תיאור הכתובים - "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ" (פסוק ח), אינו מתאר רק דאגה גרידא של אברהם לאורחיו, אלא שמירה אדוקה של אברהם שגילוי ה אליו לא יעמוד אפילו ברמה של מלאכים, אלא ירד ויתגלה עד לרמה של "אנשים" בשר ודם. את זאת הוא עושה דרך האכלתם אוכל בשר ודם. כך מיטיב המדרש לתאר מהלך זה, ממש כמאבק - "וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ - אימתו מוטלת עליהם מיכאל מירתת (רועד) גבריאל מירתת" (בראשית רבה פרשה מח ד"ה יד ויקח חמאה).


יכולת "הכנסת האורחים" של אברהם מתבררת אם כן כמעשה ייחודי שאין לו שום אח ורע בעולם. הכנסת "יחידו של עולם" שדירתו בשמים, לדור בעולמו של האדם כחלק בלתי נפרד ממנו. יכולתה של השכינה להופיע כ"אנשים", היא היכולת להופיע במעשי האדם - באכילתו, שתייתו ובפעולותיו עוצמה וחיים שאינם נופלים כהוא זה מן העוצמה האלוהית שבשמים.


למאמר המלא - לחץ כאן

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן