יהי רצון מלפניך, ד' או"א, שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו. הרוממות העליונה של אור הקדש, עומדת היא למעלה מכל הגבלה, אפילו מכל תכן המגביל איזו מטרה, תכלית או כונה. באין שום יכלת לצייר לנו כלל איזו היא רוממות קדושה כזאת, המתנשאת למעלה מכל כונה ומגמה, עלול השכל הירוד המוגבל לטעות ולחשוב, שאם אנו שוללים כונה, ומגמה, הרי התכן הוא מקרי ועזוב. אבל זה בא רק מתוך קטנות ההקשבה של שכל האדם, הנלחץ בין מצריו.
אמנם האמת העליונה מרוממת אותנו ממעל לכל כונה וכל מגמה, ושם הן מגמות כל המגמות ותכלית כל התכליות וכונת כל הכונות כולן, בנין בית המקדש, כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, הוא נעוץ באור המקודש המקורי העליון, שאין כל העולם כולו, וכל גבולי מגמותיו, שאיפותיו וכונותיו,כדאי לו. בשביל כך הננו מתרוממים בהבעתה של תפלה זו, של בנין ביהמ"ק, גם בהיותנו מקשרים אותו לערכים שלנו, במהרה בימינו, ממעל לכל בטוי המתאים לכונה מוגבלת, ואין אנו אומרים לשון מפעל מגמתי, שתבנה ביהמ"ק, אלא שיבנה ביהמ"ק, כאילו הדבר נעשה מאליו, ממעל לכל הקשר שאנו רגילים להבין ביחושם של סבות ומסובבים, ושל רוח המפעל המקשר אותם, ע"פ דיוק מגמתי, שהמפעל נעשה אמצעי לאיזו תכלית מיוחדת. אבל כאן מתרוממים אנו אל הרום העליון, שעומד ממעל לכל דבר של הרכבה של תכלית ואמצעיים, כי הכל הוא נשגב, הכל הוא מגמתי במובנו היותר עליון. וכל זה צריך הוא לחדור בערכים המוגבלים שלנו, בצורת הזמן שלנו, בשאיפת החיים שלנו, להעלותם עדי עד למקור כל חיי החיים, לחסן כל היקר, וכל תפארת פארי עולמי עולמים, חשוף הרצון במקורו מראש תאות עולם, ברכות הורים איתני עולם.
יה"ר מלפניך, ד' או"א, שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך. כדי להביא את כל האור העליון, המתנשא מימות עולם ומתעלה מעל כל המגמות והכונות כולן, לתוך העולם המוגבל, המרוצף מגמה וכונה, מצרים והגבלות, ולהאיר את כל מחשכיו בזיו הקדש, נתנה תורה בעולם. אור התורה, הבוקע וחודר ממרומי עד, והולך ומתפלש עד עמקי עמקים, עד נבכי התהום של זעירות היצירה וחגוי חלקי החיים כולם, הוא המקשר את כל המהותיות מראש עד אחרית לשגבם נצח. ע"כ עם אור המרום מראשון של בנין ביהמ"ק, מראש שרשו הנשגב, העולה ממעל לשם ראשון, מרום מראשון, הננו מבקשים על חלקנו, בצמצומו והגבלתו שיהיה מחובר אל המעין העליון של מקור חיי כל החיים. ותן חלקנו בתורתך. ושם נעבדך ביראה כימי עולם, וכשנים קדמוניות. היראה העליונה באה מתוך ההופעה של הגדולה האלהית, המתרוממת ממעל לכל הערכים ולכל ההשערות, לכל המדות ולכל האפשריות, ועם כל זה היא שיכת לנו, ואנו אחוזים קשורים ודבוקים בה, בכל עומק הויתנו, מתוך השאיפה הבלתי-פוסקת להקלט בהדרת הקדש הנוראה, המתעלה מכל מדה ,וקצב, מכל ערכי זמנים ומקומות.
וזהו הענין המתגלה בהדרת קדשו במקום הכולל כל ערכי מקומות ומתנשא עליהם בשיא קדשו, מקום מקדשנו, ראשון ומרום מראשון, וימי עולם, ימים, מניות של הזמנים הארוכים, ההולכים ומשתזרים, והם באחד כלולים, ימי עולם, ימים שהעולמיות מופיעה על ידם, ומכל מקום על סדרי הזמנים בראשית הויתם הם מתיחשים, בצורתו הנשגבה של הזמן, בהיותה נקיה מכל החולשות של השטף הנמהר והחזון המשתנה לרגעים. שם בהר מרום הרים יופיע עלינו אור יראה קדושה זו, ובחיינו וכל מעבדינו נוציא אותה אל הפעל, נרשים אותה במפעל, ושם נעבדך כימי עולם, וכשנים קדמוניות.
אמנם האמת העליונה מרוממת אותנו ממעל לכל כונה וכל מגמה, ושם הן מגמות כל המגמות ותכלית כל התכליות וכונת כל הכונות כולן, בנין בית המקדש, כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, הוא נעוץ באור המקודש המקורי העליון, שאין כל העולם כולו, וכל גבולי מגמותיו, שאיפותיו וכונותיו,כדאי לו. בשביל כך הננו מתרוממים בהבעתה של תפלה זו, של בנין ביהמ"ק, גם בהיותנו מקשרים אותו לערכים שלנו, במהרה בימינו, ממעל לכל בטוי המתאים לכונה מוגבלת, ואין אנו אומרים לשון מפעל מגמתי, שתבנה ביהמ"ק, אלא שיבנה ביהמ"ק, כאילו הדבר נעשה מאליו, ממעל לכל הקשר שאנו רגילים להבין ביחושם של סבות ומסובבים, ושל רוח המפעל המקשר אותם, ע"פ דיוק מגמתי, שהמפעל נעשה אמצעי לאיזו תכלית מיוחדת. אבל כאן מתרוממים אנו אל הרום העליון, שעומד ממעל לכל דבר של הרכבה של תכלית ואמצעיים, כי הכל הוא נשגב, הכל הוא מגמתי במובנו היותר עליון. וכל זה צריך הוא לחדור בערכים המוגבלים שלנו, בצורת הזמן שלנו, בשאיפת החיים שלנו, להעלותם עדי עד למקור כל חיי החיים, לחסן כל היקר, וכל תפארת פארי עולמי עולמים, חשוף הרצון במקורו מראש תאות עולם, ברכות הורים איתני עולם.
יה"ר מלפניך, ד' או"א, שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך. כדי להביא את כל האור העליון, המתנשא מימות עולם ומתעלה מעל כל המגמות והכונות כולן, לתוך העולם המוגבל, המרוצף מגמה וכונה, מצרים והגבלות, ולהאיר את כל מחשכיו בזיו הקדש, נתנה תורה בעולם. אור התורה, הבוקע וחודר ממרומי עד, והולך ומתפלש עד עמקי עמקים, עד נבכי התהום של זעירות היצירה וחגוי חלקי החיים כולם, הוא המקשר את כל המהותיות מראש עד אחרית לשגבם נצח. ע"כ עם אור המרום מראשון של בנין ביהמ"ק, מראש שרשו הנשגב, העולה ממעל לשם ראשון, מרום מראשון, הננו מבקשים על חלקנו, בצמצומו והגבלתו שיהיה מחובר אל המעין העליון של מקור חיי כל החיים. ותן חלקנו בתורתך. ושם נעבדך ביראה כימי עולם, וכשנים קדמוניות. היראה העליונה באה מתוך ההופעה של הגדולה האלהית, המתרוממת ממעל לכל הערכים ולכל ההשערות, לכל המדות ולכל האפשריות, ועם כל זה היא שיכת לנו, ואנו אחוזים קשורים ודבוקים בה, בכל עומק הויתנו, מתוך השאיפה הבלתי-פוסקת להקלט בהדרת הקדש הנוראה, המתעלה מכל מדה ,וקצב, מכל ערכי זמנים ומקומות.
וזהו הענין המתגלה בהדרת קדשו במקום הכולל כל ערכי מקומות ומתנשא עליהם בשיא קדשו, מקום מקדשנו, ראשון ומרום מראשון, וימי עולם, ימים, מניות של הזמנים הארוכים, ההולכים ומשתזרים, והם באחד כלולים, ימי עולם, ימים שהעולמיות מופיעה על ידם, ומכל מקום על סדרי הזמנים בראשית הויתם הם מתיחשים, בצורתו הנשגבה של הזמן, בהיותה נקיה מכל החולשות של השטף הנמהר והחזון המשתנה לרגעים. שם בהר מרום הרים יופיע עלינו אור יראה קדושה זו, ובחיינו וכל מעבדינו נוציא אותה אל הפעל, נרשים אותה במפעל, ושם נעבדך כימי עולם, וכשנים קדמוניות.