(יז) וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי: (יח) ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר: (יט) ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב: (כ) ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון: (כא) ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה:
(בראשית פרק ל)
הרבה נתלבטו חז"ל והמפרשים כיצד לבאר הולדת אחד עשר בנים ובת אחת בשבע שנים. לא נבאר כאן את שיטותיהם, אלא רק נעיר על נקודה אחת מעניינת, שעמד עליה ראב"ע, שהועילה לו לביאור הדברים [לביאור נרחב של השיטות, ראה מאמרו של ידידי הרב ברוך ברנר, "אחד עשר בנים ובת בשבע שנים - היאך", מעליות יט (תשנ"ז), עמ' 27-11].
בביאורו לפסוק כא כתב ראב"ע:
(כא) ואחר ילדה בת - יש אומרים כי עם זבולון היתה בבטן אחת.
ראב"ע מביא דעה כי דינה וזבולון היו תאומים, ובזה הוא מצמצם את מספר ההריונות של לאה, וכמובן גם את מספר השנים הכולל של כל הריונותיה.
מה טעם ביארו כך אותם "יש אומרים"? אין ראב"ע מבאר בפרשתנו; אך בפרשת שמות (ב, ב) הוא מוסיף:
... ודינה בבטן אחת נולדה עם זבלון, על כן מלת ואחר ילדה בת (בראשית ל, כא), כמו ואחרי כן יצא אחיו (שם, כה, כו), שלא זכר ותהר לכל אחד.
ראב"ע עמד על כך שהתורה לא כתבה "ותהר עוד לאה ותלד בת", כעין שכתבה לגבי ששת בניה הקודמים, אלא כתבה 'ואחר ילדה בת', בלא הריון; ללמדך שנולדה עם זבולון באותו הריון. לפי זה "ואחר ילדה בת" מתבאר כהפרש של דקות ספורות.
ראיה לדבריו מביא ראב"ע מסיפור לידתם של עשו ויעקב התאומים:
(כה) ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו: (כו) ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב:
(בראשית כה)
שם ברור שהביטוי "ואחרי כן יצא אחיו" מתבאר כמיד לאחריו, ומשם נלמד גם לפרשתנו.
בשולי הדברים נוסיף, שכבר חז"ל עמדו על השינוי בלשון התורה, אך ביארוהו באופן אחר לחלוטין:
ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה, מאי ואחר? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממנו, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה. (ברכות ס, א)
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את הפינה השבועית של הרב כרמיאל כהן לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.