הקושי הבולט לאורך כל ספר בראשית הוא שבעצם שום דבר לא הולך בדרך ישרה, אלא הכל נעשה בעקיפין ובדרך עקלתון. הדבר בולט במיוחד אצל יצחק ורבקה, יעקב ועשו, ובני יעקב. הדבר קיים גם אצל אברהם ושרה - בשילוח ישמעאל, בעקרותה של שרה ועוד.
קשה לומר מה ראה הקב"ה לפעול בדרך עקיפה - בקבלה מובא כדי שהרע לא יתאמץ להלחם ולהפריע להיווצרות הטוב . אולם התחושה שיש לי ממהלך זה של הקב"ה היא, שרצונו להורות לנו לאורך כל הדרך ש"לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי". מוטל עליכם לפעול לפי ההגיון שלכם אבל לי יש שיקולים אחרים שאינם ידועים לכם.
נקודה זו בולטת בספר איוב בתשובתו של הקב"ה לאיוב מן הסערה. מפשטות הדברים נראה שהקב"ה אומר לאיוב: אין באפשרותך לדעת את שיקולי ולמרות הצרות אין לך להרהר אחרי. המיוחד בספר איוב הוא, שלא כאיוב, ללומדים את ספר איוב יש נתון נוסף, שלא היה לאיוב. לנו ידועה פתיחת הספר שהשטן ביקש להעמיד את איוב בניסיון והקב"ה הסכים כדי להוכיח לשטן שאיוב יעמוד בצדקו בכל אופן. אין אנו מבינים מדוע חשוב דבר זה לקב"ה, אך לפנינו מתגלה שיקול אלוקי שאלמלא נכתב לא היה לנו שום סיכוי לדעת אותו. לא מחשבותי מחשבותיכם.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.