כאשר אנו קוראים את קללותיו של בלעם הרשע , שבחסדיו הרבים של הקב"ה הפכם לברכה , אנו לא מוצאים סדר הנראה לעין בברכות אלו .ניתן למצוא ברכות שונות ומגוונות המתייחסות לעם ישראל , לארץ ישראל לאדם הפרטי ולכלל .
ישנם בהלכה ארבע דרכים שיש בהן כדי להזיק לזולת .
הדרך הראשונה לספור את הנפשות והרכוש של הזולת כמו שכתוב "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" (שמות ל' , י"ב) שהרי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין . ובמסכת בבא מציעא דף מ"ב ע"א נאמר בברייתא " ההולך למוד את גורנו אומר … מדד ואח"כ בירך הרי זו תפילת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין " בלעם הרשע ידע זאת וע"כ בקרית חוצות , המקום הראשון בו נבנו מזבחותיו , אמר בלעם "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל" כלומר בלעם ניסה למנות ולקבוע מספר לישראל כדי להטיל עליהם דבר ונגף כמו בימיו של דוד המלך בגלל המפקד של דוד , אולם , בלעם לא הצליח בכך וישראל נשארו מבורכים.
הדרך השניה להזיק לזולת היא ע"י הכישוף שהרי הכישוף כמו ששנינו "אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן כשפים ? שמכחישין פמליא של מעלה" (חולין ז' ע"ב) ,ורש"י מסביר זאת ואומר שהרי מלמעלה לא גזרו על האדם למות ואילו הכשפים מבצעים בניגוד לכך , ובמסכת סנהדרין מסופרים עובדות שלפיהן ניסו לגרום נזק וסכנות לחכמי ישראל ע"י הכישוף . בלעם הרשע ידע אף זאת וע"כ בשדה צופים , המקום השני בו ערך פר ואיל על המזבח , ניסה להזיק לעם ישראל ע"י כשפים וקסמים כמו שנאמר "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" בלעם הרשע ניסה להשתמש נגד עם ישראל בניחושים וקסמים , אך , גם בזה כשל היות שאין בעם ישראל לא ניחוש ולא קסם כמו שכתב רש"י על הפסוק "כי לא נחש ביעקב" – "כי ראויים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים".
הדרך השלישית להזיק לאחרים ע"פ ההלכה היא להטיל עין הרע על הזולת , כמו שמצינו במסכת בבא מציעא ק"ז ע"ב על הכתוב בדברים ז' ט"ו "והסיר ה' ממך כל חולי" "אמר רב זו עין הרע" ובהמשך מסופר על רב שהלך לבית הקברות ואמר תשעים ותשעה מתו מעין הרע ואחד מת בדרך כל הארץ . מכאן נובע מהו ההיזק הגדול בהטלת עין הרע .
וגם זאת הבין היטב בלעם הרשע וע"כ במקום השלישי בו הוא בנה מזבחות והקריב את קורבנותיו בראש הפעור הנשקף על פני הישימון ניסה להמית את בני ישראל ע"י הטלת עין הרע ככתוב "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" ופירש רש"י "ביקש להכניס בהם עין רעה"
ואף כאן לא עלה בידו להזיק לישראל שנאמר מיד "ותהי עליו רוח אלוקים" ורש"י פירש "עלה בלבו שלא יקללם" , ולא רק שלא קללם אלא שברכם "מה טובו אהליך יעקב משכנתיך ישראל"
הדרך הרביעית לפגוע באחרים היא להחטיא אותו כמו שמצינו במדרש על הפסוק "צרור את המדינים
והכיתם אותם … אשר נכלו לכם על דבר פעור" – "ר' שמעון אומר מנין שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו ? שההורג הורג בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא , והמחטיא הורג בעולם הזה ובעולם הבא" בלעם ניסה להפעיל נגד עם ישראל גם דרך זו ואמר "לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית
הימים" וכידוע העצה היתה להחטיא את עם ישראל בזנות עם בנות מואב , כמו שכותב רש"י על הפסוק "לכה איעצך" – "מה לך לעשות , ומה היא העצה ? אלוקיהם של אלו שונא זימה הוא …" ועל כך כתוב בסנהדרין ק"ו ע"א "תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזימה שהרי נאמר בבמדבר ל"א "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל בה' על דבר פעור ותהי המגפה בעדת ה'" ועל כך אמר ר"ש בר יוחאי "גדול המחטיא את חבירו יותר מן ההורגו …"
ואם בשלוש הדרכים הראשונות נכשל בלעם הרי בדרך הרביעית של הכשלת עם ישראל בחטא הוא הצליח ונפלו במגפה ארבעה ועשרים אלף
זהו סוד פרשה זו !!!
על כן נראה כי עלינו להיזהר זהירות כפולה ומכופלת להימנע מצעדים שירחיקו את הבנים לבל יבואו לידי חטא מתוך כעס ומריבה ועלינו לעשות ככל אשר ניתן לאל ידנו לקרבם בברכות, אך תקרי ברכות לבביות, אלא מלשון רכות, נועם שיח , אהבה גדולה .
סוד ברכותיו / קללותיו של בלעם
"לברכה ולא לקללה" - זהירות בלשון מונעת אסון. לפרשת השבוע, פרשת בלק.
