סגור

מיוחד לשבועות: התורה בציונות הדתית, מה תהא עליה?

הרב יצחק נריה סובר כי אל לציבור הדתי לאומי להסתפק בדגלי ההתיישבות, ההייטק והצבא, אלא שהוא חייב ללמוד מהציבור החרדי להניף גם את דגל התורה. פרופ' אמנון שפירא לעומתו חושב שאסור לאמץ את המודל החרדי, "אני רוצה תורת חיים, לא של פריז'ידר"

משה מאירסדורף ומשה ויסטוך
ה בסיון התשעז
,
30 במאי, 2017 2:44
נוער דתי לאומי בריקוד הדגלים

נוער דתי לאומי בריקוד הדגליםצילום: פלאש 90. מאור קינסבורסקי

"אמא, החלטתי להתחיל ללמוד רפואה", הוא משפט שיתקבל בברכה אצל כל אמא יהודיה. לעומת זאת, יתכן ו-"אמא, החלטתי להמשיך ללמוד בישיבה", יתקל בתגובה מעט יותר צוננת וקרה. האם הציונות הדתית יודעת להעריך קריירה בעולם הרפואה, הפיננסים או הצבא, אך מתייחסת לבניה המוכנים 'למות באוהלה של תורה' בצורה מעט מזלזלת? קרן מיוחדת בראשותו של הרב יצחק נריה, מנסה ליצור במגזר הסרוג את האליטה הרוחנית הבאה, בתקווה שממנה יצאו גדולי הדור הבא. פרופסור אמנון שפירא מטירת צבי, מסכים על הצורך בגדולי תורה, אך מפחד שמהלך טיפוחם עלול ליצור תורה שמנותקת מהמציאות. לקראת שבועות הפגישה מערכת 'כיפה' את השניים לשיחה על מקומה של התורה בחיי הציונות הדתית.

דומה שאין מקום מתאים לקיים בו ראיון, שעוסק במעמד לימוד התורה בציבור הדתי לאומי, מאשר בית הרב קוק. האכסניה של מי שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של הציונות הדתית, אירחה שניים מבכירי בניה שדנו ביוזמה חדשה שיזם אחד מהם והתפלמסו על הדרך בה רצוי לגדל תלמידי חכמים שילכו לאורו של הרב קוק וינהיגו את הדורות הבאים מבחינה רוחנית.

לפני מספר שנים הוקמה קרן בשם 'אחד לאחד' במטרה לתמוך בציבור לומדי התורה באשר הם. בתקופה האחרונה החליטו אנשי הקרן, שאותה מנהל הרב יצחק נריה, לשנות מעט גישה ולהתמקד בקבוצה מצומצמת של מאות אברכים, מתוך תקווה שמהם יצאו גדולי הדור הבאים.

הרב נריה, הוא נכדו של הרב משה צבי נריה שייסד את מרכז ישיבות בני עקיבא. בעבר הוא עמד בראש הישיבה התיכונית באור עציון וכיום הוא מכהן כראש הישיבה תורת בית ציון. כנכדו של מי שכונה 'אבי הכיפות הסרוגות', הוא סבור שהציונות הדתית עומדת בפני פרשת דרכים בכל הנוגע ליחסה ללימוד התורה. "השאלה שניצבת לפתחנו", הוא אומר ל'כיפה', "היא האם הציונות הדתית רוצה להוביל את עולם התורה בעשורים הבאים".

לדבריו, "לפני שנים רבות היה ויכוח בין הקיבוץ הדתי לסבא שלי לגבי עולם הישיבות. סבא טען שהציונות הדתית צריכה להוביל ולהשקיע בעולם התורה. כי כשאנחנו הולכים בכיוון של תורה ועבודה או תורה ומדע. זה תמיד תורה עם משהו נוסף. אני חלילה לא בא לבטל או לגרוע את השילובים האלה, אך לא יכול להיות שאנחנו כציבור לא נבין שמוטלת עלינו חובה היסטורית להוביל את עולם התורה וכדי להוביל את עולם התורה אנחנו צריכים לגדל את גדולי התורה הבאים".

לשיטתו, "אנחנו כציבור צריכים להבין שמדובר בתפקיד היסטורי. ההכרה וההערכה הזו מחייבת אותנו לתמוך בהם ואם לא נעשה זאת ניאלץ להיות כפופים לעולם תורה שהוא אינו ציוני דתי. אני לא מזלזל בהישגים של עולם התורה הדתי לאומי עד כה, אך לדעתי אנו עומדים בפרשת דרכים וכדי לעבור לשלב הבא אנחנו צריכים להכניס את היד לכיס ולתמוך בגדולי הדור הבאים".

אמנון שפירא לעומתו מחזיק בגישה מעט שונה, "ראשית אני שמח על הדיון שהוא נטו לשם שמיים. הדיון מבחינתי הוא לא על האם יש לגדל תלמידי חכמים מקרב הציונות הדתית. אלא מהו המודל לחיקוי. הרב נריה רוצה לאמץ את המודל של 'חברון'. הוא רוצה לאמץ את הדרך החרדית. על זה קם הקצף ועל זה הדיון".

פרופסור שפירא (82) הוא איש טירת צבי והקיבוץ הדתי. מי שכיהן בעבר פעמיים כמזכ"ל בני עקיבא וכיום משמש כפרופסור לתנ"ך ומחשבת ישראל באוניברסיטת אריאל, נמנה כבר שנים רבות כאחד הלוחמים הגדולים בהשקפות הזרם החרד"לי-שמרני, שלדעתו מושפע יותר מידי מהעולם החרדי.

"שלא כפי שציין הרב נריה", הוא אומר, "אנחנו לא כפופים ולא תלויים בכלום. לא לפסקי הלכה של רבנים חרדים ולא בשום דבר. ההשוואה לחברון היא טובה, מאחר שזה בדיוק המודל ההפוך ממה שאנחנו צריכים לאמץ".

כדוגמה לחידוד ההבדלים בין עולם התורה של שני המגזרים, הוא מספר על "הרב אהרון ליכטנשטיין שסיפר פעם שהוא פגש דיין חרדי גדול באחת הועדות שחילקה מלגות לאברכים מצטיינים. לדברי הרב ליכטנשטיין, שניהם הסכימו שמבחינת היקף הידיעות האברך החרדי עולה על מקבילו הדתי לאומי, אך מבחינת עומק ההבנה בוגר הישיבה הציוני דתי עולה על חברו החרדי".

שפירא סובר שדרכם של גדולי הדור החרדים המיטה על עם ישראל אסון רוחני במאות השנים האחרנות, "גדולי התורה החרדים, ואני אומר את זה בכאב רב, טעו והביאו אסונות על עם ישראל כמעט בכל צומת היסטורית. איך זה שעם ישראל הפך תוך 200 שנה מעם ש-95% ממנו שומר תורה ומצוות לכזה שרוב רובו מחלל שבת?"

לאיש הקיבוץ הדתי יש גם הסבר מדוייק, "זה מכיוון שלא הייתה מספיק פתיחות מצדם לשילוב לימוד התורה עם מקצועות החול. בדיוק כפי שהרמב"ם והרב קוק קבעו, ללמוד היסטוריה וגיאוגרפיה, משפטים, אנטומיה, פילוסופיה וכדומה. מה לומדים מזה בעולם החרדי או בהר המור? אנחנו הזנחנו את זה. בעולם החרדי לומדים תורה סגורה. התורה שלי היא תורת חיים ולא תורה של פריז'ידר שמקפיאים אותה ולא נוגעים בחיים עצמם".

לטענתו, "התשובה לדור הבא תצמח רק מהציונות הדתית שהיא משלבת תורה עם דרך ארץ, תורה עם עבודה, תורה עם מדע, תורה שמחדשת ומצמיחה חידושים ועתיד"

"אני לא מסכים עם המסקנות של אמנון", ממהר להגיב הרב נריה, "מי שמכיר את עולם התורה החרדי יודע שיש בה גאונות וחדשנות, אך לא זו הנקודה המרכזית שאני חושב שאנו צריכים לדון בה. אני לא רוצה לדון על אחרים אלא על עצמנו".

מייסד קרן 'אחד לאחד' משוכנע שנקודת הפתיחה של הציבור הדתי לאומי שונה בתכלית מזו של הציבור החרדי, "נקודת ההשוואה שעשיתי עם עולם התורה החרדי היא אחרת לגמרי. בישיבת חברון התחילו בשנה שעברה בשיעור א' מאות תלמידים, יותר מהר המור מרכז הרב וישיבת שדרות ביחד. כשחז"ל תיקנו לנו 'והעמידו תלמידים הרבה' מתוך הכמות תבוא האיכות. יש לנו ציבור נפלא מסור וירא שמיים, אך אין לנו את הכמות הזו של לומדי תורה ואברכים".

לפי הנתונים שמקפידים לפרסם בקרן, יש בעולם התורה החרדי כ-70 אלף אברכים. לעומתם בשורות הציונות הדתית לומדים כ-3,000 בלבד. הרב נריה מציין כי מטרת הקרן היא לאתר את אותם 500 אברכים שצפויים לגדול בתורה ולהפוך יום אחד למנהיגים רוחניים.

לדבריו, הוא "לא טוען שמדובר בדרך לרבים, אנחנו מדברים על 400-500 לא יותר.אם לא נאפשר לאותם יחידים לגדול בתורה זה עוול שנשלם עליו בעתיד. אם מישהו היה חוסם את צמיחתו של הרב קוק לא היינו כאן היום".

יש לציין כי על אף חוסר ההסכמה בין שפירא לרב יצחק נריה, בין הרב משה נריה לפרופסור מטירת צבי שררה אהבה גדולה, "כל הויכוחים בין סבא לבין אמנון, תמיד הסתיימו בחיבוק", אומר הרב נריה ושפירא מהנהן בהסכמה.

בהמשך הוא בוחר גם כן להזכיר את ראש ישיבת הר עציון לשעבר הרב אהרון ליכטנשטיין, "אמנון הזכיר קודם את הרב ליכטנשטיין. ואני רוצה לציין שהרב כתב באחד המאמרים שלו שאנחנו הפסקנו להיות מקצועיים רציניים ועמוקים. אי אפשר לכמת את ההיסטוריה של צרפת בשני כרכים. כך גם עולם התורה, הוא עשיר עצום ומגוון ואנחנו חייבים לתת לאנשים לגדול ולצמוח".

אתה מציע להגדיל את כמות האברכים בציונות הדתית?

"לא. אין לנו את היכולת לכך"

אז מה בעצם אתה מציע? כיצד ניתן יהיה לגדל את האליטה התורנית ואת גדולי הדור אם המאגר כל כך מצומצם?

"יש סיפור על פשפשים שיכלו לקפוץ 30 סנטימטר. הכניסו אותם לתוך אקווריום בגובה 20 סנטימטר ובכל פעם שהם קפצו, ראשם קיבל מכה. לאחר שהוציאו אותם הם לא העזו לקפוץ מעבר ל-20 ס"מ".

לשיטתו, גם "לציונות הדתית יש תקרת זכוכית וצריך לנפץ אותה. אני מסכים עם אמנון שמאיתנו תצמח התורה. יש לנו גדולי דור עם עומק אדיר. אצלנו גם לא מצנזרים אף אחד ולא חוששים להתמודד עם דעות אחרות. אך לבוא ולהגיד שלא צריך להצמיח ולא לעודד תלמידי חכמים זה לא נכון. יחד עם ההתיישבות, ההייטק והצבא, הציונות הדתית צריכה להניף את דגל התורה".

"אחד הדברים הכי כואבים", מספר הרב בצער, "זה כשהורים באים אלי ואומרים: 'אני יודע שהבן שלי לומד טוב אך אני רוצה שהוא ילך לאוניברסיטה'. הרב יוסף צבי רימון סיפר בהספד על הרב ליכטנשטיין שאבא שלו אמר פעם למורו ורבו שהוא רוצה שהבן שלו יהיה רופא. הרב ליכטנשטיין קרא לרב רימון שהיה אז בשיעור ה', ואמר לו: 'עולם הרפואה הוא עולם של חסד, אך אתה צריך להיות בעולם של תורה'. אנחנו צריכים עוד כאלה שעשו 5 יחידות בפיזיקה ויכולים בקלות להיות רופאים, אנחנו צריכים כאלה שבחרו בתורה ובחרו ללכת במסלול של לימוד תורה. כך יצמחו לנו גדולי הדור".

לפני מספר שנים קיבל בחור מסוים את הסמיכה לרבנות. בסמוך אליו סיים בחור אחר, מאותה הקהילה, את קורס הטיס שלו והפך באופן רשמי לטייס. בשבת הראשונה קיבל המוסמך לרבנות טפיחות קלות על השכם בבית הכנסת, ואילו בשבת שלאחר מכן זכה הטייס הטרי לכבוד מלכים כפי שרק הציונות הדתית יודעת להעניק לאנשי הצבא שהיא כה מעריצה.

האם את חושבים שהציונות הדתית לא יודעת להעריך את אלה שמוכנים להקדיש את חייהם ללימוד והוראת תורה?

שפירא: "אני זוכר בפעם הראשונה שהגעתי לאוניברסיטת תל אביב ראיתי מודעה גדולה שבישרה על מצטיין הרקטור שזכה לקבל מענק הצטיינות מיוחד מידיו של הרקטור בעצמו. מדינת ישראל ימנסה לטפח אליטות כמו למשל בתחום הספורט. שאלתי פעם מישהו מדוע מדינת ישראל משקיעה כל כך הרבה כסף בתחום הספורט? למה לא להשקיע בפריפריה? ואז הוא ענה לי שברגע שהילדים רואים בטלוויזיה שחקן כדורגל מצליח, אלפי ילדים יוצאים החוצה ומתחילים לעסוק בפעילות ספורטיבית".

"בכל העולם מעריכים מצוינות", הוא ממשיך לספר,." אז בספורט כן, במדע כן, ברפואה כן ודווקא בתורה לא? אנחנו חינכנו את הנוער שלנו לעשות הכל בצורה הטובה ביותר. להצליח בתקשורת, בצבא, בעולם המשפט, הכל לעשות כמו בסיירת, אך אנחנו באמת שכחנו מעט את הצורך בסיירת התורה. אני אכן חושב שצריך לנתב תקציבים ומשאבים כדי ליצור את האליטה התורנית הבאה".

עם זאת, הוא מקפיד לחדד את בדלי ההשקפה בינו לבין הרב נריה, "חשוב להדגיש שבציונות הדתית עדיין יש חלקים שחושבים שהתורה שלנו היא קדושה במובן הזה שהיא לא צריכה להתערבב בנושאים אחרים. גדולי תורה יצמחו דווקא אם הם ילמדו גם תלמוד בבלי וגם פילוסופיה ומדעים".

הרב נריה מסכים עם קביעתו האחרונה של שפירא ובכל זאת מסייג מעט, "חד משמעית אדם גדול הוא אחד שמביא עומק וגדלות להרבה תחומים בחיים. אך אני רוצה לאפשר לכל אותם אברכים שיש להם פוטנציאל להתפתח, את השקט הכלכלי והנפשי לעוף קדימה ולצמוח".

הקרן, אותה ייסד הרב נריה, פועלת בצורה כזאת שבה היא פונה לראשי ישיבות ברחבי הארץ ומבקשת מהם לאתר עבורם את התלמידים בעלי פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר, במטרה שיוכלו להעביר להם כספים שיאפשרו את המשך לימודם בישיבה בנחת.

הרב נריה מסביר כי הם התלבטו רבות לפני שבחרו בדרך הזו, "אנחנו התלבטנו מאוד באיזו דרך נבחר את אותה סיירת. לבסוף החלטנו לסמוך על ראשי הישיבות שכל אחד יאתר ויסמן עבורנו את התלמידים המובחרים שלומדים אצלו בישיבה. ראש ישיבה אחד ישים דגש במקום אחד ואילו ראש ישיבה שני יתמקד בנושא אחר וזה בסדר גמור. החלטנו שלקבץ את כל התלמידים המצטיינים למקום אחד, זה לא נכון עבור הישיבה בה בהם לומדים וגם לא נכון עבור התלמידים".

למרות שפרופסור שפירא מסכים שיוקרת לומדי התורה מעט הוזנח הוא עדיין חושב "שהציבור שלנו כן יודע להעריך תלמידי חכמים, זאת בתנאי שהם גדולים באמת. כלומר כאלה שגדלותם לא מתבטאת רק בכמות דפי הגמרא שהם יודעים, אלא שהם לוקחים על עצמם אחריות ולא משאירים את התורה כמשהו תאורטי".

שפירא סובר שהרב משה נריה היה גדול אמיתי, אך הוא בכל זאת מציין שהוא התנגד לכך שהרב גורן יהיה רב צבאי ראשי מאחר והוא למד באוניברסיטה, "אני אהבתי את הרב נריה כאהבת בן לאביו ואני חייב לו חלק גדול מהחיים שלי, אך לא תמיד הסכמתי עם השקפת עולמו".

אחת השאלות שעולות בנוגע לפעילות הקרן היא, כיצד צמחו גדולי הדורות הקודמים. הרי בעבר תלמידי חכמים כדוגמת הרב קוק ובהמשך הרב עובדיה יוסף, לא אותרו ע"י גוף זה או אחר?

"אני חושב שהעולם השתנה", מאבחן הרב נריה, "צורת הלימוד,הרקע והמטען שכל ילד מביא עמו הם שונים. כיום ילדים מהציונות הדתית מגיעים עם רקע דל יותר לעומת העבר ולעומת ילד חרדי ממוצע. כמה שנים בישיבה ואז יציאה לחיים לא יעזרו לנו להצמיח תלמידי חכמים. כדי לגדול ולהתפתח האברכים צריכים להתמקצע ואנחנו צריכים לעזור להם לצלוח את השנים הראשונות והקשות".

"ברמה העקונית", אומר שפירא, "הרב נריה צודק לגמרי. אם אנחנו רוצים לפתח מנהיגות רבנית, אנחנו צריכים לאפשר זאת כלכלית".



(צילום פלאש90)

האם התמיכה הכלכלית באברכים תצליח לשנות באופן יסודי את היחס של הציבור הדתי לאומי ללומדי התורה?

הרב נריה: יש לי חבר טוב שמשמש כרב אחת הקהילות הגדולות בארה"ב. כשהוא בחר להיות רב דודה שלו אמרה לו: 'רב? זה לא מקצוע של בחור יהודי מוכשר'. אני לא חושב שחוסר ההערכה בא ממקום רע, אלא מדאגה כנה לילד ובהמשך גם למשפחתו. אני מאמין שאם ההורים היו יודעים שיש אופק ללימוד התורה ושבזמן הלימוד הוא מצליח להתקיים מבחינה כלכלית זה בהחלט יכול לעזור לשינוי ביחס כלפי לומדי התורה בציונות הדתית. אני כולי תפילה שהקרן הזאת תוביל לשינוי בחשיבה שלנו כציבור ותתרום להגדלת והאדרת תלמידי חכמים שיהפכו לגדולי ומנהיגי הדור הבאים מבחינה רוחנית".

"אני חושב", אומר שפירא, "שהדור שלנו התפרש על כל כך הרבה תחומים וגם הצליח, כך שבאופן טבעי לימוד התורה מעט התעמעם אצלנו בציבור. אני חושב שחשוב מאוד לפתח גם את הציבור עצמו כציבור למדני ואולי מתוך ציבור שיודע ואוהב ללמוד יצמחו יותר גדולים בתורה".

לסיום,  הוא בוחר לסיים בנימה אופטימית ומספר כי "ביום ירושלים האחרון הייתי בריקוד הדגלים ובכיתי רק מלראות את העוצמות של הנוער הדתי. אי אפשר לעמוד בזה". 

הרב נריה מצדו מסכם ואומר כי לדעתו, "אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית ואנחנו חייבים לאתר את לומדי התורה בעלי הפוטנציאל הרב ביותר. זו האחריות שלנו כציבור לטפח ולגדל את נושאי הדגל והלפיד של הדורות הבאים".

21.07.2017

1. מסתבר שהכתבה הזו לא מעניינת את אף אחד ;) (ילקוט השבעתי אתכם)

דווח על תגובה לא ראויה
21.07.2017

2. מסתבר שהכתבה הזו לא מעניינת את אף אחד ;) (ר' אביעד)

בס"ד
מהסיבות ידועות
https://yhe620.wixsite.com/yhe620

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

למצולמים אין קשר לכתבה צילום: מדף הפייסבוק של יצהר

יוסי דגן בתגובה לאלימות חיילי מג"ב כלפי תושבים ביצהר: "להעניש במלוא חומרת הדין"

קרא עוד