שם ה' נעדר ממגילת אסתר. עובדה זו מעוררת תמיהה על רקע העובדה שמדובר באחד מכ"ד ספרי התנ"ך.
ברור שיש מאמץ להסתיר את שם ה' כך שאפילו כשהדברים מתבקשים משתמש הכתוב בלשון עקיפה: "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (אסתר ד', יד'). גם כשמודבר על צום לא מדובר על תפילה ולא מצוין למה ולמי צמים!
המגילה מתעלמת מירושלים ומארץ ישראל באופן בולט. ירושלים נזכרת רק בהקשר של גלות וחורבן: "אשר הגלה מירושלים".
איש יהודי היה בשושן. איש יהודי המסרב להשתחוות להמן. על מה ולמה?
חכמים עסקו בהבנת הסיבות לגזירות אחשוורוש וציינו שתיים. האחת מהן: "שהשתתפו בסעודתו של אותו רשע." בראיה ראשונה נראה כאילו העונש הוא על כך שהשתתפו בסעודת שחיתות שהעיקר בה הוא ההוללות ושכחת האל. קל לנחש איזה אוכל אכלו, מה היתה האוירה הכללית, הצניעות, טהרת העניים ושמירת הלשון. אולם, ר' שלמה אלקבץ, בעל "מנות הלוי", פי' שלא כך הם פני הדברים. הרב מדייק מהפס' :"והשתיה כדת אין אונס" שהסעודה היתה כשירה למהדרין! הבד"ץ של שושן הקפיד על כל כללי הכשרות. ישבו בנפרד והקפידו על כל כללי הצניעות. אבל...אבל איפה הכבוד הלאומי? איפה השאיפה לציון, איפה האבל על הריחוק מארץ הקודש?
שכחת ציון והתנהגות גלותית גרמו לכך שהיו מסוגלים לאכול ולשתות בכלי המקדש: "וכלים מכלים שונים".
עד שבא מרדכי. מרדכי היהודי מתקן את חטאם של בני ישראל. מרדכי מקפיד על הכבוד הלאומי וזוקף את קומתם של ישראל. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". רק כך נוצרת מציאות חדשה המובילה בסופו של דבר להובלתו של מרדכי בחוצות העיר. בכך יש לראות את סיום התהליך המשיב לעם את הכבוד הלאומי האבוד. כשאין כבוד לאומי, אין ציון ואין ירושלים. אפשר להשתתף בסעודה של מלך רשע ולהסתפק באוכל כשר!
אירועי השבועות האחרונים ותגובת הציבור למצבים שונים מחייבים לחזור ולהיזכר בחשיבות הכבוד הלאומי. לפעמים, נראה הכבוד כדבר בזוי ומרוחק, מידה מגונה שיש לדחותה. אולם, יש לזכור שלכבודו של עם ישראל משקל מכריע על השאיפה לציון, אל אהבת הארץ ועל הרצון להאחז בה.
יחודה של מגילת אסתר בכך שהיא "מגילה חילונית". העדרותו של שם ה' נועדה לחנך שה' נמצא גם במקומות ובמצבים רחוקים מקדושה. יד ה' מנהלת את העולם גם במציאות של הסתר פנים.
רבים הם התמהים על הקדושה אותה אנו מייחסים למדינה. לא פעם שואלים: "והיכן יד ה'? ואיה שמו?"
אנו, שעוסקים מידי שנה בשנה בלימוד מגילת אסתר יודעים להעריך נכונה את המציאות היחודית בה אנו חיים.