ש: האם לימוד תורה על החורבן בתשעה באב זה לכתחילה או שעדיף שלא ללמוד בכלל, כי בכל לימוד יש מין שמחה? ואם לא, אז מה עושים בתשעה באב?
ת: יש מצוה ללמוד תורה, והיא אינה מתבטלת בט' באב. כתוב בהלכה שיש ללמוד רק דברים עצובים, ואפילו הם מענינים, בכל זאת העצב גובר על ההנאה. אם לא כן, הלומד אינו מבין כמה נורא הוא החורבן, ובעזרת הלימוד הוא יבין.
הלכות וזמני צום תשעה באב תש"פ 2020
ש: האם מותר וראוי ללכת לכותל או למוזיאון ליד הר הבית?
ת: מותר ללכת לכותל. הגויים קראו לכותל: כותל הדמעות, כי ראו את היהודים בוכים שם. אנחנו לא קראנו לו כן, כי יש לנו אמונה שבית המקדש ייבנה. בכותל יש לבכות, אפילו לבכות בפנים שאין לו אופי כזה, על צרות שהיו לנו מחורבן הבית: גלות, רדיפות, פוגרומים, שואה, התבוללות וכדומה. מרן הרב קוק מסביר בספר אורות מלחמה שכל אלה הם תוצאות החורבן, והשורש הוא שהשכינה אינו שורה במקדש ובאומה. שכינתא בגלותא. עיין בעין איה ברכות (ג, א) כמה נורא חורבן בית המקדש. לכן מותר ללכת לשם לבכות, בתנאי שזה לא להיפגש לפטפט עם חברים, וזה לא לשם טיול, שמסיח לו מן האבלות. וכן לגבי המוזיאון, תלוי מה שיש שם, הרי לא מטיילים.
ש: האם ראוי ללכת ליד ושם בתשעה באב ובכלל?
ת: מותר ללכת, כי זה מקום עצוב. אמנם אף פעם לא הייתי שם, אבל ככה הבנתי. כללית אפשר לבקר מקום אחד בט' באב, כגון יד ושם, אבל לא ללכת לכל מיני מקום. בספר אורחות חיים כתר ראש לר' חיים מוולוז'ין כתב בשם הגר"א, שעיקר הצום הוא לעשות תשובה, ואנשים תמימים עוסקים בכל מיני דברים בטלים במקום לעשות תשובה. הצום הוא אמצעי לעשות תשובה.
ש: האם מותר לראות סרט תיעודי על השואה, גם אם יש מוזיקת רקע בסרט?
ת: מותר ,מהשואה הלב נשבר. מה שיש מוזיקה ברקע זה דבר שלא מתכוון, פסיק רישא דלא ניחא ליה. כנ"ל, אפשר לעשות רק דבר אחד.
ש: האם מותר להרכיב פאזל של 1500 חלקים, או משחקי קופסא, כדי להעביר את הזמן?
ת: זו שאלה כנה. כאמור העיקר הוא ללמוד ולעשות תשובה, אבל השאלה אם אדם לא עושה כן, מה הוא יעשה, אולי לקשקש, לפטפט, להסתובב, או עוד דברים בטלים, אז עדיף לעשות פאזל. בכל השאלות עד כה, השאלה היא מה האלטרנטיבה.
ש :האם מותר לדבר עם חברים, בלי לצחוק?
ת: אם אלה פטפוטים, אסור. אם זה על עם ישראל, תשובה וכו', מותר.
ש: האם מותר לקרוא דברי חול, ספרי מדע בדיוני, וחדשות באינטרנט?
ת: סתם רומן, זה דברים בטלים. אם זה דברים רציניים ומוסריים, כמו ספרי הרב חיים סבתו, מותר. ספרי מדע בדיוני, אלו בטלים בטלים. כל השנה, יש לשמוע לחדשות מעט מאוד ובזהירות רבה, כי הרוב הם דברים בטלים. החפץ חיים אמר לבנו הגאון ר' לייב לחדול מלקרוא עיתון וסיכם לו כל העיתונים במשפט אחד: בינתיים יש עדיין בעיות בעולם הזה.
ש: האם ראוי להזכיר ביום זה את חורבן גוש קטיף , ובכלל האם כדאי לעסוק בעניין זה בשאר הימים? האם שייך להכניס לקינות את הקינות שחיברו על הגירוש?
ת: לא. כי זה מעורר שנאה. צריך להתפייס. אין לנו הלוקסוס הזה לריב עם יהודים אחרים. יש לנו אויבים מחוץ ומבפנים שרוצים להשמיד אותנו. אין לנו האפשרות הזאת. כל זמן שלא נחרב הגוש, היה צריך להילחם בכל תוקף נגד הממשלה כדי למנוע את האסון הזה, אבל אחרי המעשה, נגמר. היה ישוב אחד שנלחמו בכל הכוח, וביום הפינוי, כשלא היה אפשר למנוע את חורבנו, אמר הרב צבי טאו: מתפנים בלי התנגדות, ומתחילים לדבר עם הממשלה להקים ישוב חלופי. וכן עשו. בזה, הרב טאו הציל את כל האנשים מדיכאון, ממלחמת אזרחים וקשיים רבים. ראשי המאבק לא יכלו לעכל את זה, אבל הוא צדק. עכשיו צריך אחדות. והוא הדין, שאין לומר קינות על חורבן גוש קטיף, כי זה מעורר שנאה.
ש: האם כמות הקינות בסידורים לא מוגזמת וזה לא טורח ציבור? הרי כל דור כתבו קינות חדשות, ואנחנו צריכים לספוג הכל?
ת: היה צריך לקרוא את כל הקינות, ואם היו מקוננים כל יום ולילה, לא היה מספיק. הקינות מבטאות מה שיש בנו. אדם שנפטרה אשתו, הוא מתאבל ומתאבל. מבל הדורות הוסיפו קינות, כי אנו מתאבלים על בית ראשון, בית שני, גזרות תתנ"ו, גזרות ת"ח ות"ט ועוד.