חג השבועות הוא חג מהתורה, וטעמו כפול- בו אנו מציינים את החקלאות בארץ ישראל, ועל כן שמו הוא 'חג הקציר'. ובו אנו חוגגים את מתן תורתנו, ועל כן שמו הוא 'חג מתן תורתנו'.
החקלאות בא"י, והתורה האלהית, הנם עניין אחד- חיבור שמים וארץ. עם ישראל עובד באדמתו, בצורה מוסרית, כפי שציווה אותו נותן התורה. אחדות זו באה לידי ביטוי בקרבן שתי הלחם והבאת הביכורים לבית המקדש.
להלן מספר הלכות רלוונטיות לחג השבועות החל לפני שבת קודש-
- בגדי יום טוב צריכים להיות נאים לפחות כמו בגדי שבת, וראוי שיהיו אף נאים מהם
- יש לעשות 'עירוב תבשילין' עם לחם ותבשיל הנאכל עימו (27 גרם), על מנת שנוכל להכין ולבשל מיום טוב לשבת. הנוסח מבואר בסידורים, עם ברכה. רק מי ששכח, יכול לסמוך על עירוב התבשילין של רב העיר. את התבשילים יש לאכול בשבת.
- לפני יום טוב, יש להדליק נר נשמה (-נר עבה), על מנת שתהיה לנו אש לשימוש ביו"ט. בשבת אסור להבעיר או להעביר אש כלל. ביום טוב מותר להעביר מאש קיימת לנר אחר.
- יש להכין ולהיטיב מראש את הנרות עבור שבת, כבר מערב יום טוב.
- יש לשלוח מזון וכסף לנזקקים טרם כניסת החג, ולהשתדל מאד לארח נזקקים בשולחן החג.
- מותר לכוון מבעוד יום שעון שבת על תנור האפיה, כך שיפעל במהלך יו"ט בצורה אוטומטית, ויכניסו אליו מאכלים לאפיה ובישול בשבועות (אך לא בשבת).
- תפילת מעריב של ליל החג מתאחרת מעט כך שספירת העומר תהיה שלימה- 'שבע שבתות תמימות תהיינה'. אולם מעיקר הדין מותר להתפלל מוקדם, ובלבד שהקידוש יהיה לאחר צאת הכוכבים.
- רבים נהגו להדליק את נרות החג לאחר צאת הכוכבים (מאש קיימת). האשכנזיות מברכות נוסף לברכת ההדלקה גם 'שהחיינו'. מי שאומר 'יזכור' למחרת בבוקר על הוריו, מדליק נר נשמה. יש להקפיד להדליק את הנר מאש קיימת.
- אומרים קידוש של יום טוב, וברכת שהחיינו.
- נהגו רבים להשאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, ככפרה לכך שישראל נרדמו לפני מתן תורה, וכהכנה לקבלתה. הספרדים נהגו לעשות 'תיקון' מיוחד. הרב קוק נהג ללמוד את ספר המצוות של הרמב"ם. כיום רבים נוהגים לשמוע שיעורי תורה, ויש להשתדל מאד שלא להתבטל במשך הלילה. יש להקפיד ביותר על הוראות הכמות, המרחק והמסכות של משרד הבריאות בשל נגיף הקורונה.
- בערב מוגשים משקאות בבתי הכנסת. לכתחילה יש לברך 'שהכל' לפני כל שתיה בלילה, ו 'נפשות' לאחריה. מי שחושש שישכח, יכול לברך בשתיה הראשונה בתחילת הלילה 'שהכל', ובשתיה האחרונה לפני שחרית 'נפשות'.
- מתפללים שחרית של חג (בדרך כלל יש בבתי הכנסת אחת בנץ החמה, ואחת מאוחרת). המעוניינים יכולים להקדים ולקרוא את מגילת רות עוד לפני עלות השחר.
- ברכות השחר למי שלא ישן בלילה- נוטל ידיו לאחר שירותים, ומברך על נטילת ידיים, וספרדים אינם מברכים. מברך אשר יצר לאחר שירותים. לא אומר 'אלוהי נשמה' ולא 'המעביר שינה' עד 'הגומל'. וספרדים כן אומרים זאת. מברך ברכת התורה, אך עדיף שישמע מאחר את הברכות הללו.
- האשכנזים קוראים בשחרית את מגילת רות ממגילה כשרה בברכת 'על מקרא מגילה' ו'שהחיינו'. אולם אם אין מגילה, אין מברכים.
- התפילה ככתוב במחזורים, אשכנזים אומרים סדר 'יזכור' לעלוי נשמת המתים, ויש שנהגו לצאת מההיכל אם הוריהם בחיים. אולם ב 'יזכור' לחללי השואה וצה"ל יש להשאר בהיכל ולכבד את זכר הקדושים.
- נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש שאליהם נמשלה תורה. יש לאכול לפחות ארוחה בשרית אחת בשל שמחת יו"ט, וראוי לאכול שתי ארוחות בשריות. יש לשתות יין בסעודות כחלק משמחת יו"ט.
- סעודת יום טוב עם פת יש לאכול לכתחילה עד חצות היום, על מנת שלא נגיע שבעים לסעודת שבת בערב. בשעת הדחק, אפשר לאכול את הסעודה עם פת עד השעה 16:10, אך ראוי להקדים ככל הניתן.
- על עוגת גבינה אפויה עם קרם וכד' מברכים 'שהכל' אם הבצק אינו טעים בפני עצמו, ו 'מזונות' אם הבצק טעים. ובכל אופן, מברכים בסיומה 'בורא נפשות', אלא אם משער שאכל כזית קמח בארבע דקות, שאז מברך 'על המחיה'.
- מותר להתכונן לשבת במהלך יום טוב, בשל עירוב התבשילין.
- עקב מזג האויר החם והשבת הצמודה, נזכיר שמותר להתקלח במים חמים מדוד שמש ביום טוב.
- לא לשכוח לאכול את עירוב התבשילין, וראוי בסעודה שלישית.
- בערבית של מוצאי שבת עושים קידוש לבנה. מבדילים כרגיל.