חג השבועות הוא חג מהתורה, וטעמו כפול - בו אנו מציינים את החקלאות בארץ ישראל, ועל כן שמו הוא 'חג הקציר'. ובו אנו חוגגים את מתן תורתנו, ועל כן שמו הוא 'חג מתן תורתנו'.
החקלאות בארץ ישראל, והתורה האלוהית, הינן עניין אחד - חיבור שמים וארץ. עם ישראל עובד באדמתו, בצורה מוסרית, כפי שציווה אותו נותן התורה. אחדות זו באה לידי ביטוי בקרבן שתי הלחם והבאת הביכורים לבית המקדש.
להלן מספר הלכות רלוונטיות לחג השבועות
• בגדי יום טוב צריכים להיות נאים לפחות כמו בגדי שבת, וראוי שיהיו אף נאים מהם.
• יש לשלוח מזון וכסף לנזקקים טרם כניסת החג, ולהשתדל מאד לארח נזקקים בשולחן החג.
• מותר לכוון מבעוד יום שעון שבת על תנור האפיה, כך שיפעל במהלך יו"ט בצורה אוטומטית, ויכניסו אליו מאכלים לאפיה ובישול בשבועות (אך לא בשבת).
• תפילת מעריב של ליל החג מתאחרת מעט כך שספירת העומר תהיה שלימה- 'שבע שבתות תמימות תהיינה'. אולם מעיקר הדין מותר להתפלל מוקדם, ובלבד שהקידוש יהיה לאחר צאת הכוכבים.
• האשכנזיות מברכות בנוסף לברכת הדלקת נרות גם 'שהחיינו'. מי שאומר 'יזכור' למחרת בבוקר על הוריו, מדליק נר נשמה.
• אומרים קידוש של יום טוב, וברכת שהחיינו.
• נהגו רבים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, ככפרה לכך שישראל נרדמו לפני מתן תורה, וכהכנה לקבלתה. הספרדים נהגו לעשות 'תיקון' מיוחד. הרב קוק נהג ללמוד את ספר המצוות של הרמב"ם. כיום רבים נוהגים לשמוע שיעורי תורה, ויש להשתדל מאד שלא להתבטל במשך הלילה. יש להקפיד על עטיית המסכות כהוראת משרד הבריאות בשל נגיף הקורונה.
• בערב מוגשים משקאות בבתי הכנסת. לכתחילה יש לברך 'שהכל' לפני כל שתיה בלילה, ו 'נפשות' לאחריה. מי שחושש שישכח, יכול לברך בשתיה הראשונה בתחילת הלילה 'שהכל', ובשתיה האחרונה לפני שחרית 'נפשות'.
• מתפללים שחרית של חג (בדרך כלל יש בבתי הכנסת אחת בנץ החמה, ואחת מאוחרת). המעוניינים יכולים להקדים ולקרוא את מגילת רות עוד לפני עלות השחר.
• ברכות השחר למי שלא ישן בלילה - נוטל ידיו לאחר שירותים, ומברך על נטילת ידיים, וספרדים אינם מברכים. מברך אשר יצר לאחר שירותים. לא אומר 'אלוהי נשמה' ולא 'המעביר שינה' עד 'הגומל'. וספרדים כן אומרים זאת. מברך ברכת התורה, אך עדיף שישמע מאחר את הברכות הללו.
• האשכנזים קוראים בשחרית את מגילת רות ממגילה כשרה בברכת 'על מקרא מגילה' ו 'שהחיינו'. אולם אם אין מגילה, אין מברכים.
• התפילה ככתוב במחזורים, אשכנזים אומרים סדר 'יזכור' לעלוי נשמת המתים, ויש שנהגו לצאת מההיכל אם הוריהם בחיים. אולם ב'יזכור' לחללי השואה וצה"ל יש להישאר בהיכל ולכבד את זכר הקדושים.
• נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש שאליהם נמשלה תורה. יש לאכול לפחות ארוחה בשרית אחת בשל שמחת יו"ט, וראוי לאכול שתי ארוחות בשריות. יש לשתות יין בסעודות כחלק משמחת יו"ט.
• על עוגת גבינה אפויה עם קרם וכד' מברכים 'שהכל' אם הבצק אינו טעים בפני עצמו, ו 'מזונות' אם הבצק טעים. ובכל אופן, מברכים בסיומה 'בורא נפשות', אלא אם משער שאכל כזית קמח בארבע דקות, שאז מברך 'על המחיה'.
• עקב מזג האוויר החם והלח, נזכיר שמותר להתקלח במים חמים מדוד שמש.