סגור

מוסף ראש השנה – כנגד תפילת חנה

יעל לוין דנה בהיבטים רעיוניים של התפיסה המועלית בתלמודים שלפיה מספר ברכות תפילת העמידה של מוסף ראש השנה הוא כנגד אזכורי שם ההוויה בתפילת חנה

ד"ר יעל לוין
כז באלול התשפ
,
16 בספטמבר, 2020 20:35
תפילה

תפילהצילום: shutterstock

לפרשת חנה ולתפילת ההודיה שלה (שמ"א א–ב, י) נודעים שימושים שונים בליטורגייה היהודית ובהקשרו של עולם התפילה. מאמר זה מוקדש להיבט אחד של נושא נרחב זה, להיותה של תפילת מוסף ראש השנה כנגד תפילת חנה. נציין תחילה בקצרה את עיקרי מקורות ספרות חז"ל 1, ולאחר מכן נתייחס להיבטים מחשבתיים הקשורים לתפיסה זו.  

בירושלמי ברכות (פ"ד ה"ג, ז ע"ד-ח ע"א) ותענית (פ"ב ה"ב, סה ע"ג) ובבבלי ברכות (כח ע"ב-כט ע"א) קיימת התייחסות לשאלה כנגד מה באות תשע ברכות מוסף ראש השנה, וזאת במסגרת הידרשות רחבה יותר לשאלה כנגד מה באות ברכותיהן של תפילות העמידה השונות. הן בירושלמי והן בבבלי מועלה קישור בין מספר הברכות בתפילת העמידה של מוסף ראש השנה ובין מניין אזכורי שם ההוויה בתפילת ההודיה של חנה. 

בירושלמי ברכות נזכר שתשע ברכות ראש השנה הן "כנגד תשע אזכרות שכת'[וב] בפרשת חנה. וכת'[יב] בסופה 'ה' ידין אפסי ארץ'" (שמ"א ב, י), ורעיון זה מוזכר בנוסח דומה בירושלמי תענית. כוונת הדברים היא שעניינו של כתוב מקראי זה, המופיע לקראת תום תפילת חנה והכולל את האזכרה התשיעית, הוא המשפט שהקב"ה עושה, מוטיב שהוא בעל שייכות למהותו של יום הדין. 

בבבלי ברכות מוזכר שברכות ראש השנה הן "כנגד תשעה[!] אזכרות שאמרה חנה בתפילתה". לאחר מכן מופיעה בהמשך ישיר ההנמקה הבאה: "דאמ'[ר] מר בראש השנה נפקדה[!] שרה ורחל וחנה". התפיסה שנשים אלה נפקדו בראש השנה שעונה על מסורת תנאית המובאת הן משמו של ר' אליעזר (ראש השנה י ע"ב) והן משמו של ר' יהושע (שם, יא ע"א). גם בבבלי יבמות (סד ע"ב) מצוי אזכור משני של ההשקפה שלפיה שרה, רחל וחנה נפקדו בראש השנה. בבבלי ראש השנה (יא ע"א) מובא הלימוד הקשור לקביעה שהנשים הנזכרות נפקדו בראש השנה, לימוד הנעשה באמצעות גזרה שווה. חשוב להעיר כי גם לפי הגישה שחנה נפקדה בראש השנה, תפילת ההודיה שלה לא נישאה ביום זה, כי אם בעת עלותה לשילה לאחר היגמל שמואל. 

המסורת לפיה נפקדו בראש השנה שרה, רחל וחנה אינה מוזכרת מפורשות בתלמוד הירושלמי. לעומת זאת, לפי הנאמר במדרש תנחומא (וירא, יז), שנערך בארץ ישראל, נפקדו בראש השנה ארבע עקרות; שרה, רבקה, רחל ולאה, וחנה אינה מנויה עמהן. 

בסידור "עולת ראיה" מייחד הראי"ה קוק את הדיבור על משמעות היותה של תפילת מוסף ראש השנה כנגד תפילת חנה. וכך נאמר: "לעומת כלל הרבים, שהוא מתיחש במספר עשר, שהוא התחלת הכלל, מתיחש היחיד, של כל אחד ואחד מהרבים, במספר תשע. על כן חנה כשבקשה שיעשה השי"ת חפצה הפרטי, ויעשה נס לצרך יחיד, למעלה מדרך הטבע הכללי ביחש אלי', הזכירה תשע אזכרות בתפלתה, לעומת ההשגחה הפרטית האישית. ובראש השנה, שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, בסדור ההשגחה הפרטית האישית, ואנו צריכים להשכיל ולהעמיק את הכרת ההשגחה הפרטית האישית, להיטיב ולשפר המעשים הפרטיים ולאפושי [=ולהרבות] ברחמים כל אחד על עניניו הפרטיים ג"כ, שמזה תמנה הצלחת הכלל כשיהיו כל הפרטים מוצלחים, על כן תקנו אז את התפלות ג"כ במספר תשע 2".

לגישתו של הראי"ה קוק, חנה היא במעמד של יחיד המתפלל, והמספר תשע מסמל את היחיד, לעומת המספר עשר המייצג את הציבור. קרוב לשער שמקור רעיון זה הוא דברי המהר"ל מפראג ב"נתיבות עולם" (נתיב הצניעות, פרק ג) שלפיהם המספר תשע הוא מספר חשוב בהיותו הערך הגבוה ביותר של מספר פרטי, "סוף ותכלית מספר פרטי" כלשונו, ואילו המספר עשר מייצג את הכלל. 

בהקשר לדברי הראי"ה שחנה היא בגדר יחיד יש לציין כי למרות היותה אישה, הרי שההלכות השונות הנלמדות מפרשתה ומתפילתה נוגעות לכלל ישראל, וחלקן קשורות לתפילות החובה. הנחת היסוד הניצבת בתשתית לימוד הלכות מפרשת חנה, היא היות תפילתה פרדיגמה לתפילה האידאלית הראויה.

עוד חשוב לציין כי בירושלמי ברכות (פ"ד ה"א, ז ע"ג) ותענית (פ"ד ה"א, סז ע"ג) עולה השאלה מהי האסמכתא לתפילת נעילה. אחת התשובות המובאות היא כתוב הראיה מפרשת חנה "והיה כי הרבתה להתפלל" (שמ"א א, יב). במהלך הסוגייה קיימת התייחסות מפורשת לכך שתפילת חנה היא תפילת יחיד; היא בגדר תפילת יחיד של כל אדם, ואין מצוי אזכור כלשהו לפיו מדובר בתפילת אישה שהיא בעלת מעמד שונה מתפילת גבר.

הרב ישראל רוזן נדרש לדברי הראי"ה קוק בחיבורו "ספר שופטים בגובה חז"ל" 3. הוא תוהה בנוגע למשמעותו של קישור תפילת חנה למוסף ראש השנה בעל המבנה החריג של תשע ברכות, ומביא את דברי הראי"ה בהוסיפו פרשנות אישית משלו. הוא מציין שבראש השנה אנו מתפללים על תיקון העולם כולו, והאדם נידון בו כיחיד, גם אם הוא "מנסה להתכלל בציבור". 

הוא ממשיך וכותב: "מה יותר מתאים לכך ממספר 'תשע', שהוא ציבור חסר אחד. קיבוץ שאיננו מגיע לכלל ציבור, ובסופו של דבר כל אחד נשאר בפני עצמו. מה יותר מתאים לבטא הלך נפשי זה של תפילת היחיד בתוך הציבור מאשר... תפילת אישה? נשים אינן מצטרפות למנין, וגם בציבור הן נשארות יחידאיות". 

פרשנות זו, שאינה מצויה בדברי הראי"ה קוק, ניצבת במנוגד לתפיסת היסוד המועמדת בדבריו. הראי"ה אינו מזכיר במהלך ביאורו את היותה של חנה אישה כגורם שיש לו נגיעה כלשהי על הגדרת תפילתה ומהותה כתפילת "יחיד". יש לומר בפשטות שחנה היא במעמד של יחיד, בדיוק כשם שכל גבר יחיד באשר הוא אינו במעמד של ציבור. פרשנותו זו של הרב רוזן מהפכת לחלוטין את משמעות דברי הראי"ה קוק.

יש אף להעיר כי הרב רוזן מזכיר במהלך הפרק על חנה את הקטע בילקוט שמעוני, שבו נערכת הקבלה בין ברכות תפילת העמידה של חול ובין תפילת חנה 4. בראש קטע זה נאמר "מכאן אנו למדין שנשים חייבות בתפילה". המקור הקדום ביותר שהגיע לידינו המבטא רעיון זה הוא החיבור מתקופת הגאונים "הלכות גדולות", ורעיון זה מוזכר בשמונה מקורות נוספים המובאים בספרות הראשונים ובספרות המדרשית המאוחרת. והנה, בראש הקטע ב"הלכות גדולות" לא נזכרת הלכה זו, אלא נאמר בכוללנות שתפילת חנה היא "מעין שמונה עשרה". מקור "הלכות גדולות" הוא ככל הנראה "מדרש ילמדנו" הארצישראלי, ואילו מקורו של ילקוט שמעוני הוא ספר הרוקח לר' אלעזר מוורמייזא, בשם "מדרש ויכולו" שלא הגיע לידינו, או "מדרש ויכולו" עצמו. ברוקח שם נאמר "בפר'[ק] ג' דברכות נשים חייבות בתפילה במדרש ויכולו יליף [=לומד] מחנה שהיתה מתפללת י"ח ברכות". ראוי לציין כי ר' אלעזר מוורמייזא עצמו מרחיב את רעיון היותה של תפילת העמידה כנגד תפילת חנה, וקובע במקומות אחדים בכתביו כי מניין מילות החתימות של ברכות תפילת העמידה של חול הוא קי"ג, כנגד תפילת חנה מן התיבות "עלץ לבי" עד "משיחו", וכן המילה "לב" מוזכרת קי"ג פעמים בחמשת חומשי התורה ללמדנו שדרושה כוונה בתפילה.

------------------------------------------------

הערות

1. לניתוח מפורט של מכלול המקורות התלמודיים והמדרשיים בדבר היותן של ברכות מוסף של ראש השנה כנגד תפילת חנה, ראו שני המאמרים פרי עטי: "'ותתפלל חנה': על פרשת חנה ותפילתה בליטורגייה", מסכת ד (תשס"ו), עמ' 81–111; "כנגד תשע אזכרות: על זיקתה של תפילת העמידה בראש השנה לתפילת חנה", הצופה, כ"ט באלול תשס"ז, עמ' 16–17.

2. הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק, סדר תפלה, עם פרוש עולת ראיה, כרך שני, תפלות לשבתות ומועדים, מהדורה שנייה, ירושלים תשכ"ב, עמ' של. 

3. הרב ישראל רוזן, ספר שופטים בגובה חז"ל, אלון שבות תשס"ה, עמ' 225. 

4. המקורות הנדונים בקטע זה מוזכרים במפורט במאמר פרי עטי "'ותתפלל חנה': על פרשת חנה ותפילתה בליטורגייה", שם. 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גל חום קיצוני צילום: shutterstock

מזג האוויר התחרפן: גל חום קיצוני עם סיכוי לגשם ורעמים

קרא עוד