סגור

שבירת השגרה שמסירה את הכיסויים - הרהורים במוצאי ליל הסדר וראשון של פסח.

טלטלת  המגיפה  הארורה, כמוה כרעידת אדמה, כאסון טבע, טלטלה את כולנו, אך גם השילה מעלינו את הקליפות הרבות שהצטברו במהלך השגרה. החזירה אותנו לפרופורציות, לאמת של עצמנו

הרב אליעזר שנוולד
טז בניסן התשפ
,
10 באפריל, 2020 14:54
צולם ביום חול

צולם ביום חולצילום: ללא

בשגרה שבטבע, כל דבר שאינו מטופל ומשומר הולך ומתכסה בשכבות של אבק, טפילים שמיר ושיית, עד שהמראה העצמי שלו נעלם מן העין. אם בני אדם לא מסירים אותם באופן יזום הם הולכים ונשכחים. יש אירועי טבע דרמטיים שעשווים לגרום לחשיפתם מחדש ולהסרת הכיסויים ולחשוף את מה  שהוסתר מתחת לכל הכיסויים – סופה רבת עוצמה, סופת גשמים עזה, שיטפון רב עוצמה, או רעידת אדמה חזקה שמסירה את הכיסויים וחושפת את מה שהיה מתחת. 

משפחות הרחוב, כאן בשכונה במודיעין, כמו בכל ערי ישראל יצאו ב20.30 לשיר בצוותא, ,  'בלב אחד כאיש אחד' ובקול רם:  'מה נשתנה הלילה הזה'?! וגם זמן רב לאחר סיום השירה עדיין בת קול הדהדה ברחוב: 'השתנה!'....'השתנה!'.... השתנה! ...    'הלילה הזה'!..... 'הלילה הזה'!..... 'הלילה הזה'!.....

לחשוב איפה היינו לפני כחודש בעיצומה של מערכת בחירות מהירודות ומהמקוטבות שידענו, של הסתת איש באחיו כדי לגרוף עוד קומץ אלקטורט. עד כדי כך שהיתה תחושה שאנחנו על סף קרע חלילה, שאנחנו על סף תהומות בלתי ניתנים לגישור. ושאלנו את עצמנו האם אכן נעלמה האחווה שלנו כעם האחדות?! האם נגוזה הסולידריות?! כל שבט לעצמו עם האג'נדה והפוזיציה שלו?! האם חוזרת לה התמונה שתוארה בנביא: "איש לאהליו ישראל"! (שמואל ב' כ ',א')

דווקא ב'לילה הזה'! בעיצומה של מגפת הקורונה, לאחר שביערנו את החמץ, כשאנו מזכירים לעצמנו את יציאת מצרים, את היציאה ליעוד היחודי שלנו. לברית יעוד ולא רק לברית גורל!

טלטלת  המגיפה  הארורה, כמוה כרעידת אדמה, כאסון טבע, טלטלה את כולנו, אך גם השילה מעלינו את הקליפות הרבות שהצטברו במהלך השגרה. החזירה אותנו לפרופורציות, לאמת של עצמנו. היא חשפה את הגרעין האמיתי שבתוכנו בעומק הנשמה. גילינו מחדש את האמונה, את  הסולידריות ותחושת השייכות, שותפות הגורל והאחווה שלנו כעם, אך גם שותפות היעוד כעם שלא בכדי יצא ממצרים ולא בכדי הקים לעצמו מדינה יהודית ריבונית בארץ אבותיו ההיסטורית!

חשוב לשמר זאת עד כמה שניתן ולא לתת לשגרה לייצר קליפות חדשות. צריך לבער אותן בהתמדה כמו חמץ, כי כמו שהוירוסים בטבע מחסנים את עצמם מפעם לפעם, הקליפות נעשות קשיחות וחסינות יותר וקשות להסרה.

10.04.2020

1. כך נראית גאולה עליות וירידות חבטות והפוגות עד שנהייה ראויים לייעוד : "גוי קדוש וממלכת..." (משה אהרון )

2. הכל גאולה וחבלי גאולה




בס"ד.
בערב ליל הסדר הזית שבגינה
החל משיר את "כוכביו" [פרחיו]
בדרך לחנוט פריו.
מתחתיו נפרסה חופה חפויה
של "כוכבים" דועכים .
והלוא עמך ישראל נמשלו
גם הם לזית וגם לכוכבים
והנה גם "כוכביו"
של העם הזה
שפלו עדי ארץ
התגלו במלוא ערוותם
ואפסותם כבני אדם..
ואנו כמעט כרגיל
ממשיכים להתבוסס
בחבלי גאולה
והיה לעת הערב
גם הלבנה האדימה באודם מיוחד
משל ביקשה גם היא לא להיעדר
ולהשתתף בחגיגה
בדרך להיותה כ"אור החמה".
שכך היא דרכה של הגאולה
- גאולת הקץ

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2020

2. צאו לרחובות יחידים ופצחו בריקודים נלהבים. (משה אהרון עו"ד)

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2020

3. צאו לרחובות כיחידים ופצחו בריקודים נלהבים.... (משה אהרון עו"ד)

. בחמלת ה'
אני לעיתים תמהה על הרוח הקהה שלנו .
על כפיות הטובה שלנו....
צאו לרחובות לרקוד כיחידים ולהודות לקב"ה על כל מה שיש לנו
בראשם מדינה הנטועה איתן בארץ ישראל .
רק תחשבו שאם חלילה לא היינו זוכים לזו האתחלתא .
היינו עדיין מפוזרים בין הגויים....
ובכל מקום הגויים היו שוב מצביעים עלינו כעל מקור הקורונה שניחתה עליהם.
איזה נורא היה אז. גם לחטוף מגיפה וגם להיות אשם בה .
אז יאלה צאו לרחובות לרקוד יחידים להודות לקב"ה
ולקבל את שבת מלכתא בחדווה
לבוז לאלף מגיפות

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מדרשה. אילוסטרציה צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בחירת ישיבה ומדרשה בימי קורונה - טיפים

קרא עוד