תפילת "יזכור" תיאמר השנה בשביעי של פסח ההולך וקרב בידי מרבית היהודים בארץ, ובידי חלק נכבד מיהודי התפוצות, ביחידות ולא במניין. למעשה, כל כמה שישנם יהודים הפוקדים את בית הכנסת כמעט באורח בלעדי לאמירת "יזכור", לאמיתו של דבר תפילה זו אינה מצריכה מניין שכן אין היא בגדר דברים שבקדושה.
נראה בעיניי להציע כי כבר באמירה הקרובה של "יזכור" ראוי לנו להציב זיכרון למי שקיפחו את חייהם עד לאותה העת במגפת הקורונה המשתוללת בעולם.
בהקשר זה ראוי לציין באשר לאמירת "יזכור" על הוריו של אדם, כי ישנן שתי גישות הלכתיות בנוגע לאמירתו בשנה הראשונה. ישנם פוסקים הסבורים שאין לאומרו בשנה הראשונה, ובכללם הקיצור שולחן ערוך (קלג, כא) ולעומתם יש הנוקטים בגישה שראוי לאומרו, כגון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הליכות שלמה, תפילה, עמ' קצא) ("אמירת יזכור בשנה הראשונה", ה' בתשרי ה'תשע"ו, אתר האינטרנט של בית ההוראה "דין").
אמירת "יזכור" בשביעי של פסח הקרוב תהווה הזדהות והשתתפות בצרת הרבים, ותפילה זו ראויה להיות נישאת גם מדין ערבות. בהקשר זה ראוי לציין את דבריה של אתי ארושס, בתו של אברהם ארושס מבאר שבע שנפטר ביום שישי, ה-27 במארס 2020, ולפיהם "'אנשים מתים כי אחרים לא נשמעים להוראות'" (אילנה קוריאל, "בתו של אברהם שנפטר מקורונה: 'אנשים מתים כי אחרים לא נשמעים להוראות'", אתר וינט, יום שישי, 27 במארס 2020). כל אדם מוזהר לשמור על הנחיות משרד הבריאות, ואולם למרבה הצער לא מעטים הפרו אותן עד כה והביאו לחשיפתם של רבים לנגיף. באמצעי התקשורת היו וישנם דיווחים על בני אדם שהפרו את הוראות הבידוד, וכן את ההנחיות הרשמיות המחייבות, וקיבלו קנסות, ויש מאיתנו המכירים באורח אישי כאלה.
אין לסבור שאמירת "יזכור" על הנפטרים מקורונה תעכיר את רוחו של הציבור, אלא יש להשקיף על אמירת תפילות לעילוי נשמות הנפטרים כעל חובה מוסרית. דבריי אלה נאמרים על רקע דעתו של הרב שלמה האאס בחיבורו כרם שלמה (או"ח, סי' תרסח) המתנגד לאמירת "יזכור" על הוריו של אדם בשנה הראשונה מן הטעם שהאומרים תפילה זו עלולים לעורר את אבלם בבכי ובצעקה ולהפריע בכך למתפללים האחרים. וכבר העיר הרב יצחק בן יוסף באתר ישיבת בית אל כי טעם האוסרים "קלוש ודחוי" ("אמירת יזכור בשנת האבל על אבא", אתר ישיבה, ט"ו באלול תשע"ו). אדרבה המחייבים מטעימים כי ראוי אמנם להתפלל לעילוי נשמת הנפטר בשנה הראשונה (אתר "דין", שם).
קהילות יהודיות בעבר נהגו לשמר את זכרם של אסונות שפקדו אותן, ותפילות בנושא זה מצויות בכתבי יד שונים (ראו בין היתר את המאמר פרי עטי, "ממנטובה ועד ורסאי: אסונות חתונה בחודש סיוון", מקור ראשון, שבת, ט"ו בסיון תשע"א, עמ' 12–13). בהקשר זה אפשר אף להזכיר כי ספר תחינות ביידיש שיצא לאור בניו יורק בשנת 1916, כולל שורה של תפילות על אסונות; תחינה חדשה להזכרת נשמות של הרוגים בְּמלחמה, תחינה חדשה להזכרת נשמות של הרוגים בפוגרומים, תחינה חדשה להזכרת נשמות של מתים בשריפות, תחינה חדשה להזכרת נשמות של טבועים בים, והזכרת נשמות לזכר אִיזִידָאר ואַיידַא שטראוס שניספו באסון הטיטאניק (ועיינו עוד המאמר פרי עטי, "חותם ה'טיטאניק' בתפילות ובתחינות", מקור ראשון, שבת, כ"א בניסן תשע"ב, עמ' 8–9).
חשוב להזכיר כי "יזכור" הוא תפילה המתייחסת ליהודים שנפטרו, ולא לבני אדם מאומות העולם. באשר להנצחת זכרם של מי שאינם יהודים אשר מצאו את מותם במגפת הקורונה, אין מניעה לחבר תפילה מיוחדת אחרת לזכרם ואין אף מניעה שאדם יישא תפילה אישית בנושא זה.
יצוין עוד כי נראה בעיניי להציע שארגון יהודי ייטול על עצמו את המשימה של תיעוד כלל שמות הנפטרים היהודיים מקורונה ופועלם, ושמא ראוי למשרד התפוצות לעסוק בנושא זה. וכן ראוי להקים דף אינטרנט או דף פייסבוק שישמר את שמות הנפטרים ופועלם. עם הזמן, לאחר חלוף המגפה, יש להניח שייקבע גם יום זיכרון בינלאומי לקורבנות.
בהתאם להשקפה שביטאתי בדבר הצורך לומר כבר בפסח הקרוב "יזכור" על מי שמצאו את מותם מחמת הקורונה, אני מגישה עתה נוסחים של "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" המיוסדים על הגרסאות המסורתיות. תפילות אלה ראויות להיאמר גם בידי יהודי התפוצות.
תפילת יזכור לקורבנות נגיף הקורונה
יִזְכּוֹר אֱ-לֹהִים נִשְׁמוֹת קָרְבְּנוֹת נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם (ובכללם פלוני בן פלוני/פלונית בת פלוני), בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם, בִּשְֹכַר זֶה תִּהְיֶינָה נִשְׁמוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָֹרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
תפילה לעילוי נשמות קורבנות הקורונה
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת קָרְבְּנוֹת נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם (ובכללם פלוני בן פלוני/פלונית בת פלוני), בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעֲמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.