אחת המיומנויות החשובות בניהול ובביזנס זהו הדיבור. אנחנו מספרים סיפורים, מדברים, מעבירים מסר ומעבירים אנשים מצד לצד תוך שיחה אחת. אבל לפעמים הבעיה היא שאנחנו שקועים כל כך במסר ואיך להעביר אותו, ומפספסים על הדרך את האדם שמולנו. את הקצב שלו, הקשב שלו, רמת הידע, הניסיון והרקע שלו בתחום. וכך יתכן שאפילו במינוחים שאנחנו משתמשים בהם - אנחנו פשוט מאבדים אותו.
התורה ערה לדבר הזה, והיא מצווה אותנו בחג הפסח לספר את סיפור יציאת מצרים לילדים שלנו. אבל היא לא רק אומרת לספר - היא מבקשת לערוך התאמות. "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" אנחנו אומרים בהגדה של פסח, ורבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש מסביר כי מדובר בארבע קטגוריות של בני אדם בעלי רמות שונות ותפקידים שונים המרכיבים כל חברה.
תפקידו של האב, המספר, הוא לזהות על פי השאלה, הסגנון, הניסוח והפוזיציה, להבין מי עומד מולו. החכם שיודע להתנסח היטב, מול התם השואל בקצרה. הרשע המתריס, מול זה שאינו יודע לשאול. התורה מפרטת ומנמקת מהו כל אדם, ומה תפקידו במרקם החברתי, וכיצד נוכל לפענח את מעמדו המנטלי והרוחני על מנת להתאים לו תשובה.
אנחנו בעידן שהרבה רוצים "שייראו" אותם, שיקבלו הכרה, שישתפו ויתייעצו איתם, עובד מיד מרגיש מתי באמת מקשיבים או מתי רק שומעים. להקשיב זה כולל הבעות פנים, שפת גוף ואינטונציה בקול והפנית מבט, לא סתם אנשים "מרגישים" שבוט עונה להם, כי ישר מבינים שהוא לא בהכרח תמיד מצליח להקשיב להם.
הקשבה היא לא רק מיומנות ויכולת אלא כלי חשוב מאין כמוהו. קודם כל - בחינוך הילדים, אך לא פחות מכך גם בסביבה העסקית. בכל אינטרקציה בין אנשים. בין אם אנחנו יושבים מול יזם, משקיע, עובד חדש או קולגה. קיראו את האדם שמולכם - התאימו את המסר - ותרוויחו את הקשב והיכולת להעביר מסר.
היום י"ד בניסן זה יום פטירתו של מאיר עראמה זצ"ל שכתב את "מאיר תהילות", בנו של "בעל העקדה" אז שהדברים יהיו לעילוי נשמתו.
חג שמח של פריחה ושגשוג ובעיקר של ניקיון פנימי מהחמץ כדי לפנות מקום לשלום בתוכנו.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול".