זהו. סיימתי לחלוטין את הניקיון והסדר. הכל מבריק. הידיים קצת שרוטות והשרירים תפוסים, אך תחושת הניקיון החד שנתי הזה- מרוממת ומשמחת. לא פחות מזה.
נכון. אבק אינו חמץ, אך זו הזדמנות להפוך אבן על אבן ולגלות כמה דברים ניתן לשחרר ולנפות.
סיימתי והתיישבתי לעשות גם סדר במחשבות. אין מאושרת ממני על ששרדתי 4 ימים ללא מיילים [!] . כבר חשבתי שזה בלתי אפשרי, והנה אפשרי: סדרי עדיפויות וסדר.
מה המקום שיש לסדר בחיים שלנו? מסתבר שבהחלט שמור לו מקום של כבוד. חלק נכבד משעות העירות שלנו מנוצל לעריכת סדר רק כדי שלא יהיה ג'ונגל סביבנו.
מסתבר שגם חז"ל ובעלי המוסר ייחסו חשיבות לסדר בחיים: החל מסדר פשוט בלבוש (= ר' גזר דינו של תלמיד חכם עם רבב על בגדו), וכלה בסדר במחשבות ובלו"ז. רק מחשבה מסודרת מאפשרת התקדמות. סדר הוא בעצם הצבת גבולות ויצירת מסגרת, ומסגרת היא דבר מבורך. המסגרת שומרת מפני פיזור ושכחה, כמו גם מפני בזבוז זמן ומשאבים.
כך מצאתי כתוב אצל הרב וולבה ב"עלי שור": "כל מי שהוא יותר בר דעת מחברו, יותר יציב הוא בהנהגתו מחברו. כל הגדול מחברו- יותר מסודר בחייו מחברו..סדר החיים מתחיל בדרך ארץ, בניקיון גוף וחדר מגורים, בסדר זמני שינה, ארוחות ועבודה, אחר כך משכילים לקבוע סדר פנימי לכל ענייני החיים".
הקב"ה בכבודו ובעצמו מסדר כוכבים ברקיע וברא עולם בעל סדר מופתי, סדר המצביע על שליטה ותכנון מראש. אז אף אנו, לפחות בימים הללו, עסוקים בסדר עד מעל לראש.
אז יש לנו במה להתלות ויש משמעות גם לעבודה הסיזיפית שאינה נגמרת לעולם. אישית, למרות שאימי ע"ה נפטרה לפני 7 פסחים, אני בטוחה שהיא מתבוננת בשביעות רצון באופן בו מירקתי ושפשפתי. מדהים אותי איך מכל הדברים שאני עסוקה בהם, בסוף בנקודה פשוטה כזאת אני בטוחה שעשיתי נחת, נחת לאימי ואולי גם נחת ליוצרי.
בנקודה זו אני מסכימה עם הרב סדן שניסה לומר בראיון לדנה ויס שהמשפחה היא ערך קודם וממלא לפני יתר המשימות. המשפחה היא מקור הכוח גם עבור נשים וגם עבור גברים, ותחושת המשפחתיות מתעצמת ללא ספק בימי חג.
בסוף ההתרוצצויות נשב כולנו אל שולחן הסדר. בזכות שעון הקיץ אולי כולם יהיו רעננים אחרי שנ"צ טובה ונוכל להתבונן יחד על הסדר של "ליל הסדר". ליל הסדר בנוי בסדר מופתי של "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". הרב קוק חידש שהגנות של "עבדים היינו" הכרחית כדי להגיע לפסגת השבח של החירות האמיתית.
היינו חייבים לסבול עבדות שהותירה בנו רושם של כניעה וקבלת מסגרת כדי שתהיה משמעות לחירות שלנו. הבן והבת ישמעו מפי הוריהם את סיפור יציאת מצריים, הסיפור של העם הזה, סיפור אליו הם נולדו המחייב אותם בסט של חובות וערכים. רק בתוך המסגרת הזאת תצמח חירות משמעותית ובעלת תוכן חיובי.
סדרי עולם מתפרטים לסדר פשוט. אחרי ההשקעה בסידור הבית, נתפנה לסידור המחשבות והתבוננות בזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחוג את החג הזה בתוך המסגרת של העם המיוחד הזה.
שנזכה כולנו לחירות אמיתית. חג שמח
הכותבת היא דיקנית הסטודנטיות במכללת אורות ישראל.