מורה לחיים: ח"כ יהודה גליק בחר במי שבחר לחיות

"אין אנו בני חורין לבחור את מאורעות חיינו אך אנו בני חורין לבחור כיצד להתבונן בהן": בן חורין בעיניו של ח"כ יהודה גליק הוא מי שלפני 23 שנים הרופאים נתנו לו 5 שנים לחיות

חדשות כיפה ח"כ יהודה גליק 14/04/17 02:13 יח בניסן התשעז

מורה לחיים: ח"כ יהודה גליק בחר במי שבחר לחיות

התפיסה הדטרמיניסטית הגורסת כי אין לאדם בחירה חופשית נשענת בבסיסה על כך שבעצם מאורעות החיים "נופלים" עלינו. האדם אינו בוחר מי יהיו הוריו, היכן ייולד ומה יהיה צבע שערו. מכאן שגם התנהגותו בוודאי סיבתית היא, מושפעת מתסכולים, מטראומות, מתת מודע ועוד כהנה וכהנה גורמים.

טענה זו נוגדת לכאורה את התפיסה הדתית בכלל ואת היהודית בפרט מכיוון שאם אין לאדם בחירה חופשית לא ניתן לדרוש ממנו להיות אחראי על מעשיו.

יתירה מזאת, אחת ממצוות היהדות היסודית היא לא סתם היכולת לבחור בין טוב לרע אלא הציווי "ובחרת בחיים", "וחי בהם" דרשו חז"ל "ולא שימות בהם" מצוה על האדם לבחור לחיות.

עדיין המאמין שרוי תכופות בדילמה והרי כל כך הרבה דברים קורים לנו מבלי יכולת שליטה או בחירה הכיצד ניתן לומר שיש בחירה חופשית?

בכל עת שאני מצוי בדילמה הפנימית הזאת אני מעביר לנגד עיניי את מורי לפסיכולוגיה מ"מכללת הרצוג" מלפני 27 שנה - המורה רחמים מלמד הכהן.

בשנת 1994 נתגלתה אצלו מחלת ניוון שרירים וכל הרופאים הבהירו כי אין שום סיכוי שישרוד יותר מ5 שנים.

כיום 23 שנה מאוחר יותר יחגוג השנה יום הולדת 80. לא סתם שהוא חי אל הוא בוחר בחיים מידי יום באופן המעורר פליאה השתאות ובעיקר הערצה.

רחמים משותק לחלוטין בכל חלקי גופו כבר כעשרים שנה. הוא אינו מסוגל להזיז אף לא איבר אחד למעט אישוני עיניו!!

למרות זאת כתב במשך השנים הללו כ 15 ספרים כולל רומן, ספרי שירה, ספרי פרשנות לתורה וספרי חינוך ועיון. הוא למד לצייר באמצעות תוכנת פוטושופ הוא אף מרצה בפני רופאים ואחיות באמצעות תוכנת "קולן" הממירה כתב לקול.

מלבד זאת נמצא רחמים בקשר עם אלפי אנשים במייל והוא מעודד חולים סופניים רבים להמשיך לחיות.

המוטו שלו "הכל תלוי ברצונו של האדם"!

לפני כשנתיים כתב את הדברים הבאים במאמר בעיתון מקור ראשון:

"עיניי צופות בעולמו של הקב"ה ואני אומר בלבי: מה נאה עולם זה המונהג בחסד וברחמים... בודאי שאני מתגעגע לעמוד על רגליי ולהלך בהן, ברור שרצוני לאכול, לשתות ולנשום כאחד האדם, לחבק ולנשק רעייתי, ילדיי, נכדיי וניניי. אמנם יש פיצוי בהבעת אהבתם אליי, הזאטוטים מטפסים עליי ושיחות נפש יש לי עם בני ובנות העשרה, אך הדוגמה שהם מקבלים היא על ערך החיים והנחישות להיאבק בקשיים".

אני מתבונן בו במורה שלימד אותי את רזי הפסיכולוגיה מידי שבוע אך השיעור שאני מקבל ממנו מאז חלה, גדול מכל שיעור שקיבלתי ממנו במכללה להכשרת מורים.

אין אנו בני חורין לבחור את מאורעות חיינו אך אנו בני חורין לבחור כיצד להתבונן בהן, כיצד להתייחס אליהן וכיצד לחיות את חיינו לאור מאורעות הסובבים אותנו רעים או טובים. ביכולתנו לבחור האם להיות בין המקטרים והמתנשאים או לחילופין להיות אלו שמעצבים באופן חופשי את היחס לחיינו מתוך אמונה שהמתנה הנפלאה הזאת של החיים שקיבלנו ושאנו מקבלים מידי יום מאת "הנותן חיים לכל חי" יש לנו את הבחירה איזה משמעות להעניק להם.

לסיום שיר מתוך "לוּ" של רחמים מלמד כהן :

הַאִם כְּדַאי לִחְיוֹת?

גּוּפִי שָׁתוּק רָתוּק

אַךְ אֲגוּדָלי יָנוּעַ

נְשִׁימָתי בָּאָה וְשָׁבָה

דֶּרֶךְ מְכוֹנַת הַהַנְשָׁמָה.

לָמָּה

לָמָּה אֵלִי

שֶׁנְּתַתָּ בִּי נְשָׁמָה.

אוּלַי אֵלִי

אוּלַי שְׁלַחְתַּנִי

לְעוֹדֵד אֶת הַבְּרִיּוֹת

כִּי אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה

מֻנַּחַת עַל הַצַּוָּאר

כְּדַאי לִחְיוֹת.

רַק שְׂפָתַי נָעוֹת

וְקוֹלִי לֹא יִשָּׁמֵעַ,

אוּלָם אֶצֹּר אַפְרֶה

וְשֶׁפַע אַשְׁפִּיעַ

עַל הַבְּרִיּוֹת

לִחְיוֹת

נִשְׁמַת כֹּל חַי

תְּהַלֵּל אֶת שִׁמְךָ.

אַף אֲנִי בְּחַיַּי

אוֹדְךָ

עַד כְּלוֹת.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן