זה עתה התפרסם פסק הלכה של הרב אליקים לבנון שליט"א, המתיר אכילת פריכיות-אורז (מסוג מסוים!) בחג הפסח, גם לבני אשכנז. אין כוונתי בשורות אלו להשיג על דבריו, והמבקשים לנהוג היתר יש להם אילן גדול להיתלות בו. ועם זאת, ברצוני להציג גם את הצד השני, ולהראות שגם המחמיר יש לו על מי שיסמוך.
היתרו של הרב לבנון מבוסס על היגיון פשוט: כל גזירת קטניות נועדה להשוות את הקטניות לחמשת מיני דגן, כדי למנוע בלבול מסוגים שונים. ממילא, לא יעלה על הדעת לאסור מוצר העשוי מקטניות, כאשר אותו מוצר ממש היה מותר גם אם היה עשוי מחמשת מיני דגן! על כן לדעתו יש להתיר פריכיות אורז העשויות מאורז קלוי שלא החמיץ ולא תפח, כפי שבאופן עקרוני מותר היה גם לאכול חיטים קלויות.
היגיון זה עמד גם בבסיס ההיתר הידוע של הרב קוק בשמן שומשומין: "שאין גזירת קטניות חמורה מגוף מיני דגן, וכל זמן שלא נלתת או נתבשל אין שום מנהג לאסור". אולם דברי הרב קוק, על אף שלא עלה על דעתו "שיהיה דבר זה נחשב לחידוש, לא התקבלה על דעת רבים מפוסקי דורו, וברוב קהילות האשכנזים נהגו שלא להשתמש בשמן קטניות בפסח.
מה סבורים החולקים על הרב קוק?
בדבריהם של חלק מן החולקים מבואר שלדעתם יש אפשרות של חימוץ גם בשמן. דהיינו, אם היינו עושים שימוש בשמן חיטה בפסח, ומכניסים אותו לתבשיל המכיל מים, היה השמן מחמיץ. משום כך לשיטתם יש לאסור גם שמן קטניות.
האוחזים בגישה זו עשויים להתיר פריכיות אורז, שבהן כלל לא תיתכן אפשרות של חימוץ. אמנם, למעשה לא נהגו לאכול קליות-חיטה בחג הפסח, וממילא אפשר שבאותה מידה אנו נוהגים גם שלא לאכול קליות מקטניות.
אולם בדבריהם של פוסקים אחרים (מאמר מרדכי או"ח סי' לב; מנחת יצחק חלק ד, סי' קיד) עולה גישה שונה, ולפיה נהגו לאסור כל שימוש בקטניות, אפילו באופן שבו אם היה מדובר בחמשת מיני הדגן המוצר היה מותר באכילה.
דומני שכך נהגו למעשה רוב האשכנזים: טרם יצא לי להיתקל בבית אשכנזי שבו אכלו פופקורן או פיצוחי-קטניות קלויים בחג הפסח, למרות שעקרונית אפשר להכין אותם בלי החמצה. גם מצות עשויות קמח קטניות אינן מצויות במקומותינו (למרות שהחיי-אדם התיר לאוכלן). ואפילו הנוהגים להקל כרב קוק, חוששים יותר כאשר מדובר בגופן של קטניות.
פתחתי את דבריי בכך שאיני מתכוון לחלוק על ההיתר. ואכן, החשבון ההלכתי, וודאי כאשר מדובר במנהג בלבד, מאפשר להקל בדבר. אולם כל יסודו של דין הקטניות הוא במנהג ישראל, ומשום כך יש מקום רב לשמר את המנהג הקיים ולהימנע גם מאכילת קטניות יבשות וקלויות.